האיש השתלט על אחת מהדירות החדשות. בתגובה, הנאמן החליף את המנעול וניתק את מערכות המים והחשמל. קרוב המשפחה דרש להצהיר שהדירה שלו אך הפסיד בשלב הביניים של הצו הזמני
השופט יעקב שקד דחה לאחרונה בקשה לצו זמני שהגיש אדם כנגד נאמן שמונה בפרויקט התחדשות בבניין בקריית אונו. הפרויקט החל על ידי חברה יזמית שנמצאת בבעלות קרוב משפחתו של המבקש. החברה קרסה. בשלב מסוים השתלט המבקש על אחת הדירות וטען שהוא רכש אותה מהחברה, תוך שהציג זיכרון דברים. הוא ביקש למנוע מהנאמן לסכל את השימוש שלו בנכס. השופט התרשם שזיכרון הדברים אינו אותנטי וקבע שאין בסיס לבקשה.
בשנים האחרונות נמצא בניין בקריית אונו תחת פרויקט התחדשות עירונית. חברת "ניו פ.א.ר בילדינג יאיר שטרן" חתמה על הפרויקט ב-2013. ההסכם היה לחיזוק הבניין ולבניית עד 10 דירות חדשות שהחברה תהיה רשאית למכור.
לצורך מימון הפרויקט, נחתם ב-2018 בין החברה לבין שתי חברות מימון ("כלל" ו-"מכלול") הסכם מימון וליווי.
היזמית נקלעה לקשיים במימוש הפרויקט. בעקבות זאת הגישו חברות המימון, כנושות מובטחות, בקשה לאכיפת שעבוד ולמינוי נאמן להשלמת הפרויקט.
בהליך הכינוס גובש מתווה להשלמת הפרויקט ומונה נאמן לביצוע המתווה. מתוך 10 הדירות החדשות, 9 דירות נמכרו. דירה אחת טרם נמכרה, מאחר שקרוב משפחתו של מנהל היזמית השתלט עליה.
בתביעה שהגיש קרוב המשפחה נגד הנאמן הוא תבע להורות לו להפסיק למנוע את המשך החזקתו בדירה, בעקבות פעולות הנאמן להחלפת המנעול ונעילת דלת הדירה וכן להפסקת מערכות המים והחשמל.
במסגרת זו הוא ביקש צו זמני האוסר על הנאמן לסלק אותו מהדירה, לנתק מערכות ראשיות ולנקוט בכל פעולה הפוגעת בזכויות בדירה. המבקש טען שביוני 2019 נחתם בינו לבין היזמית זיכרון דברים לרכישת הדירה בתמורה לסך של 1,900,000 שקל. לדבריו, הוא שילם את התמורה והחזקתו בדירה היא כדין.
בתשובתו טען הנאמן, בין היתר, כי המבקש מעולם לא הופיע כבעל זכויות בדירה בדוחות הליווי שהנפיק שמאי הפרויקט, על פי מידע שהתקבל ממנהל היזמית עצמו.
לטענתו, זיכרון הדברים נוצר ככל הנראה בדיעבד כחלק מניסיון פסול של המבקש ומנהל היזמית לקבל דבר במרמה. הנאמן הדגיש שרק בתחילת 2024 המבקש פלש לדירה, הכניס אליה ציוד ואף התקין שלט עם שמו על הדלת.
סיכויי תביעה נמוכים
השופט יעקב שקד מבית המשפט המחוזי בתל אביב מצא כי סיכויי התביעה נמוכים, וכי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת הנאמן. "מכלול הראיות שהוצגו מעלה ספק ניכר ביותר, לשון המעטה, בגרסת המבקש ובאותנטיות זיכרון הדברים", כתב.
הוא ציין בהחלטתו שהמבקש לא הציג אסמכתאות לביצוע התשלומים הנטענים על ידו, ואף לא ראיות לזהות מקבלי התשלומים. לדבריו, זיכרון הדברים קובע באופן סתמי כי שולם עבור הדירה סכום של 1.6 מיליון שקל. זאת ועוד, בדוח שמאי הפרויקט מופיעה הדירה כ"מלאי" והמבקש אינו מופיע ברשימת הרוכשים.
עוד קבע השופט כי המבקש חסר תום לב ומסר גרסה לא מהימנה בנוגע למועד תפיסת החזקה בדירה. כך, בתצהירו טען שהדירה נמסרה לו באוגוסט 2022 ובחקירתו מסר שנכנס לדירה במאי 2023.
השופט גם קיבל את טענת הנאמן כי ללא מכירת הדירה לא ניתן יהיה להשלים את הפרויקט, לא יתקבל טופס 4 ואי אפשר יהיה למסור את דירות היזם לרוכשיהן ולהשלים את שיפוץ הדירות הישנות. מנגד, המבקש בן 53, ללא ילדים, ולפני המעבר לדירה נשוא המחלוקת גר בשכירות בהרצליה ללא קושי. לפיכך קבע השופט שמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת הנאמן.
בהתאם, הוא דחה את הבקשה לסעד זמני וחייב את המבקש בהוצאות בסך 35,000 שקל.
- ב"כ המבקש: עו"ד שי בבאי
- הנאמן: עו"ד גונן קסטנבאום
עו״ד נילי סינגר
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.