יזמיות יפצו בעל דירה עם צרכים מיוחדים בעשרות אלפי שקלים

השתיים איחרו בסיום עבודות התמ"א 38 ובמסירת הדירה לתובע למשך יותר משנה, ובזמן הזה השתמשו בנכס שלו כמחסן

בית משפט השלום בהרצליה חייב לאחרונה שתי חברות בנייה לפצות גבר עם צרכים מיוחדים בעשרות אלפי שקלים, בשל איחור ניכר במסירת דירתו והפיכתה למחסן בתקופת עבודות התמ"א 38 עליהן היו אמונות. עם זאת, השופטת הבכירה הדסה אסיף דחתה את טענת התובע שעל היזמיות לפצותו על נזקי רטיבות, בהעדר הוכחה.

התובע, שהוגדר בתביעה כבעל צרכים מיוחדים, הוא בעלים של דירה בבניין שבו ביצעו הנתבעות, יזמיות נדל"ן, עבודות תמ"א. בהתאם להסכם היה על היזמיות למסור לו את הדירה לכל המאוחר עד אוגוסט 2019, אלא שלטענתו הן איחרו בענק.

טענה נוספת שהועלתה בתביעה שהוגשה לבית המשפט לפני כשנתיים וחצי, הייתה כי בתקופת עבודות התמ"א היזמיות שברו את תקרת הדירה וגרמו לחדירת מים, אבק וחומר בניין לתוכה, באופן שהוביל להברחת השוכרים שגרו בה. לאחר יציאת השוכרים, החלו עובדי הנתבעות להשתמש בדירה כבמחסן.

לטענת התובע יש לחייב את היזמיות לפצות אותו בשל האיחור הניכר במסירת הדירה, הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתנהלותן המרושלת וביניהם נזקי רטיבות, אובדן השכירות שנגרמה לו ועוגמת הנפש שהייתה מנת חלקו בכל התהליך.

מנגד טענו היזמיות שהלכה למעשה הן לא התעכבו עם מסירת הדירה, ואף החזירו אותה לתובע כשהיא תקינה וללא נזקים. מכאן, לטענתן, שעל התביעה להידחות.

362 ימי איחור

השופטת אסיף דחתה את דרישת התובע לפיצוי בגין אובדן שכירות ונזקים שנגרמו לכאורה לדירה. בעניין השכירות צוין שהתובע לא הציג הסכם שכירות כלשהו ואף לא הביא לעדות את השוכרים, כך שלא הוכח שדירתו הושכרה בתקופה הרלוונטית. בסוגיית הנזקים הבהירה השופטת שאין בפניה חוות דעת מקצועית המתייחסת לתקופת מסירת הדירה, ובנסיבות אלה אין ביכולתה לקבוע שהדירה הוחזרה עם נזקים.

מן העבר השני, השופטת קיבלה את טענת התובע לאיחור ניכר במסירת דירתו. בקשר לכך צוין שנציגי היזמיות הודו למעשה בחקירתם הנגדית שכשנה אחרי מועד המסירה המוסכם, הדירה עדיין לא הייתה מוכנה למגורים.

מסקנת השופטת הייתה שמדובר ב-362 ימי איחור, מה שמקנה לתובע זכאות לפיצוי בסך 126,700 שקל (לפי חישוב של 350 שקל עבור כל יום איחור). אלא שהתובע, מטעמיו, הגביל עצמו בסיכומיו לפיצוי עבור 100 ימי איחור בלבד, כך שבסופו של יום נפסקו לטובתו רק 35,000 שקל.

עוד קבעה השופטת שעל רקע האיחור המשמעותי במסירת הדירה והודאת היזמיות כי במהלך עבודות הבנייה עשו בדירת התובע שימוש לצורך אחסון ציוד וחומרי בנייה, הרי שעליהן לשלם לו פיצוי נוסף עבור עוגמת הנפש שנגרמה לו, בסך 10,000 שקל.

בסך הכל חויבו היזמיות לפצות את התובע ב-45,000 שקל ובנוסף לשלם לו שכ"ט עו"ד בסך 8,000 שקל והוצאות משפט.

• ב"כ התובעים: עו"ד אילנה ליפשיץ
• ב"כ הנתבעות: עו"ד סאמר חיגאזי

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין