בעל המועדון הסתיר את כוונתו להחליף את היחצ"ן והודיע לו על סיום עבודתו ברגע האחרון. הרושם שהותיר פסק הדין שניתן בתביעה נגד המועדון הוא זלזול מוחלט בזכויות העובד.
בית הדין לעבודה בתל-אביב פסק לאחרונה פיצויים של כ-150 אלף שקל ליחצ"ן שפוטר ממועדון ה"שפיגל" ברחובות מבלי שנערך לו שימוע ותוך הפרה בוטה של זכויותיו המוגנות, כולל מסירת תלושים פיקטיביים ותשלום שכר חלקי בלבד.
בתביעה שהוגשה נגד החברה שמפעילה את המועדון ובעל המועדון עצמו, טען התובע כי החל לעבוד כיחצ"ן של ליין חמישי במועדון ב-2012 תמורת תשלום של 7% מהכנסות המועדון, שבממוצע עמדו על 22,000 שקל (כ-6,000 שקל בחודש לערך).
לטענתו, רק לאחר תקופה ארוכה החל המועדון להנפיק לו תלושים אבל הם היו פיקטיביים ולא שיקפו את מלוא השכר שלו.
ביולי 2015 הוא זומן לפגישת עבודה על ידי בעל המועדון שבה נאמר לו כי החל מהשבוע הבא לא ייחצן יותר את ימי חמישי. אמנם הוצע לו לשמש כיחצ"ן בימים אחרים אך לטענתו לא היו אלה הצעות אמיתיות.
לטענתו הוא פוטר במפתיע, ללא שימוע או הודעה מוקדמת, ומבלי שקיבל פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות כמו הפקדות לפנסיה, דמי הבראה, החזרי נסיעות ועוד.
מנגד הנתבעת טענה כי התובע החל לעבוד אצלה באמצע 2013 ומעולם לא סוכם עמו על שכר שנגזר מהכנסות. בתחילה הסיכום היה 700 שקל לערב ולאחר מכן הוא זכה לתנאי שכר מיטיבים.
בעל המועדון אף הכחיש כי פיטר את התובע. לטענתו, הוא החליט לערוך שינויים משיקולים עסקיים והציע לתובע אופציות חלופיות אך זה סירב. בנסיבות אלה הרי שהתובע התפטר על דעת עצמו.
מסר ברור
אך השופטת הבכירה חנה טרכטינגוט שוכנעה כי התובע פוטר ולא התפטר.
"מן הראיות שהונחו בפני בית הדין עולה כי היחסים בין התובע לנתבע התדרדרו בחודשים שלפני מועד סיום ההעסקה, כאשר פעולותיו של הנתבע בתקופה זו מעידות על כוונתו להעביר את התובע מתפקידו... תוך שהוא נוהג בחוסר תום לב ומסתיר כוונתו זו מהתובע", נכתב בפסק הדין.
בהקשר זה השופטת התייחסה לכך שמספר שבועות לפני פיטוריו נשללה מהתובע הגישה לניהול דף הפייסבוק של המועדון, וכן פורסמה הודעה על היחצ"ן החדש של ימי חמישי.
עוד נקבע כי הנתבע לא באמת התכוון בכנות להמשיך את העסקת התובע בתפקיד חלופי.
"... אין מדובר בעובד שרצה להביא לסיום יחסי העבודה, אלא במעסיק שהעביר לעובד מסר ברור כי אינו מתכוון בשום אופן להמשיך להעסיקו בתפקידו הנוכחי, ושהינו לכל הפחות אדיש לגבי המשך העסקתו בכלל. על כן, אנו קובעים כי מדובר בפיטורים המזכים את התובע בפיצויי פיטורים על פי חוק פיצויי פיטורים", נכתב בפסק הדין.
לגבי השכר הקובע שלפיו יחושבו הפיצויים שהתובע זכאי להם, כמו פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, ופיצוי על הפרת זכות השימוע, העדיפה השופטת את גרסת התובע אף שלא היו לה ראיות מובהקות בהיעדר חוזה עבודה או מסמך כתוב. השופטת הסתמכה בעיקר על תמליל שיחה מוקלטת שבה הנתבע נקב בסכומים שמשתלבים יותר עם גרסת התובע.
בהתאם לכך נפסקו לתובע פיצויים של כ-150 אלף שקל שכוללים גם הפרשי שכר ופיצוי עונשי על מסירת תלושים פיקטיביים.
עם זאת, השופטת לא סברה כי יש לחייב את בעל המועדון באופן אישי ולכן החברה היא שתשלם את הפיצויים בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 20,000 שקל.
עו"ד ורד שדות
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.