הילד נפצע לאחר שנפל ממתקן טיפוס חבלים. העירייה התעקשה שהמתקן תקין, אולם השופט הגיע למסקנה שמדובר במבנה לא בטיחותי. בתוך כך השופט הזכיר שכלפי ילדים יש חובת זהירות מוגברת.
בפסק דין שפורסם לאחרונה, בית משפט השלום בקריות קיבל את תביעתו של ילד בן 10, שנפל בגן שעשועים בעכו, והורה לעיריית עכו לשלם לו פיצויים בסך של 25,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 20%.
השופט ד"ר שלמה מיכאל ארדמן פסק כי "הנתבעת התרשלה, לא בדקה כנדרש את מתקני המשחקים, ולא וידאה כי השימוש בהם מתאים ובטיחותי לילדים מסוגו של התובע",
המקרה קרה כאשר לפני למעלה מחמש שנים, כאשר התובע היה בן 5. באחד הימים הגיע עם סבתו לגינה עירונית, והחל לטפס על מתקן חבלים. בשלב מסוים הוא מעד ונפל על קורת עץ, שהיתה צמודה למתקן, ושבר את ידו. מומחה מטעם בית המשפט קבע כי נותרו לו 5% נכות קבועה בגין צלקות.
בתביעתו הוא טען כי על העירייה לפצות אותו כיוון שהמתקן היה לא בטיחותי.
מנגד, העירייה הכחישה את עצם האירוע, ובכל מקרה הוסיפה כי מדובר במתקן שעומד בתו תקן ואף נבדק באופן סדיר – חודשי ושנתי.
להוכחת עמדתה צירפה העירייה דוחות של שתי חברות שלטענתה ביצעו בדיקות של תקינות המתקנים.
לכן העירייה טענה כי אם התובע נפגע, הדבר קרה ברשלנותו הבלעדית, או בשל אי השגחה של הוריו. בהתאם לכך הגישה העירייה הודעת צד שלישי נגד הוריו של התובע, בטענה שלא השגיחו כראוי על בנם.
לא ידעה מי היצרן
לפני שניתח את המחלוקת המשפטית, השופט ארדמן הבהיר שהוא מאמין לגרסתו של התובע, שהוא וסבתו העידו באופן אמין, וגיבו את גרסתם במסמכים רפואיים.
באשר לשאלות הרשלנות, השופט שוכנע כי יש פער בין הבדיקות הנדרשות לבין מה שבוצע בפועל. בהקשר זה, ולמרות מספר דיונים, השופט הבהיר כי העירייה לא הציגה בפניו את תו התקן של מתקן המשחקים, לא את זהות היצרן או דרישותיו, ואף לא הראתה אלו בדיקות נערכו בעת התקנתו.
מכאן שהבודקים לא בדקו את תקינות המתקנים על פי דרישות היצרן. הדבר היה רלוונטי במיוחד לעניין המרחק שבין אותה קורה שעליה נפל התובע לבין המתקן שעליו נתרה.
יתרה מכך, השופט שוכנע שבכל מקרה מדובר במתקן עצמו היה בנוי באופן לא בטיחותי. "הצבה של הקורה בצמוד לסולם, בלא כל מרווח בינה לבין הסולם, הינה לטעמי רשלנות ברורה, בלא קשר לשאלת התקן, ככל וחל", קבע השופט.
יש לציין שקביעה זו נעשתה אף ללא חוות דעת מומחה בטיחות, שכן השופט סבר כי הדברים אף עולים מראייתו של אדם סביר.
כמו כן, השופט הבהיר שבאופן כללי חובת הזהירות של מי שמחזיק בקרקע היא מוגברת כלפי ילדים, שהרי הם נוטים להשתולל ואינם ברי דעת כמבוגרים.
בהמשך דחה השופט את טענות העירייה נגד הוריו של התובע, וקבע שאין להטיל עליהם אחריות כלשהי. השופט הבהיר כי התובע השתמש שימוש סביר במתקן, וציין כי "אין זה מסתבר כי אמא או סבתא לילד תניח כי שימוש במתקן משחקים עירוני אינו בטיחותי".
לאחר שניתח את הנזקים, השופט פסק לזכות התובע פיצויים בסך 25,000 שקל בגין כאב וסבל והוצאות רפואיות, ובתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20%.
לקריאת פסק הדין ת"א 31982-05-14
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אליסה אורנים
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.