התאונה התרחשה בבית שכור בנהריה כאשר הילדה ניסתה לסגור דלת "גראג'" שנפלה על האצבע שלה במהירות. השופטת הטילה את האחריות גם על משכירי הנכס וגם על הוריה של הילדה – השוכרים שהותירו אותה ללא השגחה.
בית משפט השלום בקריות הורה למשכירי בית לשלם פיצויים בסך כ-84,000 שקל לנערה שנפגעה בבית שאותו שכרו מהם הוריה. השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים קבעה כי המשכירים התרשלו בכך שהשכירו דירה עם דלת מסוכנת ולא תקינה, שנפלה על ידה של הילדה ופצעה אותה באצבע שלה.
התאונה התרחשה בנהריה שנת 2015, כאשר התובעת היתה בת 11 (כיום בת 15), והיתה בבית יחד עם שני אחיה ואחותה הקטנים, בזמן שהוריהם יצאו לאזכרה. באותו יום, לדבריה, היא ניגשה לקחת את ה"רולר" שלה ממחסן הבית (גראג' שהומר למחסן). כשביקשה לסגור אחריה את הדלת הגראג' ומשכה את רצועות ה"תריס" שלה, הוא נפל עליה במהירות וגרם לקטיעה של חלק קטן מקצה האצבע שלה. אחיה, ששמע את זעקותיה, הזמין אמבולנס וגם התקשר לסבא שלהם.
בעקבות זאת הוריה הגישו בשמה תביעה לפיצויים נגד בעלי הבית. אל התביעה צורף סרטון שמראה כי "תריס" הדלת נסגר במהירות ללא כל מנגון של עצירה או האטה.
הנתבע טען כי הוא ורעייתו רכשו את הדלת מארה"ב, והיא הותקנה על ידי מכר שלו, אינסטלטור בהכשרתו, ולא על ידי איש מקצוע המתמחה בתחום.
הנתבע טען כי מאחר שמדובר בדלת שנרכשה בייבוא אישי היא אינה חייבת לעמוד בתקן, והצהיר שבדק אותה מבחינה בטיחותית.
לעומת זאת, התביעה טענה כי היה מקום להתקין מנגנון שליטה חשמלי כפי שנדרש בדלתות מסוג זה, וכי בפועל בקרבת הדלת היה מנוע מיועד לכך אשר בפועל לא הותקן על ידי הנתבעים.
הנתבע אישר בחקירתו בבית המשפט שאותו מנוע היה מיועד להרכבה לדלת, אולם לגרסתו הניסיון להתקין אותו לא צלח בשל אי התאמת מתח החשמל.
לא התריעו
השופטת זערורה-עבדאלחלים שוכנעה שמדובר בדלת מסוכנת, וציינה כי "'נפילת' התריס במהירות כלפי מטה עלולה לסכן כל אדם בקרבת מקום ואירוע התאונה היה עלול להסתיים בנזקים יותר חמורים לתובעת".
בהיבט המשפטי השופטת הזכירה כי בעל נכס אחראי כלפי הנמצאים בו גם כאשר השליטה בנכס יצאה בידיו.
בהמשך לכך נקבע כי הנתבעים התרשלו כלפי התובעת, בכך שהשכירו נכס עם דלת לא תקינה. בהקשר זה השופטת הבהירה כי הנתבעים הודו שלא התקינו את הדלת באמצעות איש מקצוע, ואף לא הציגו כל מסמך שלפיו ההתקנה היתה על פי הוראות היצרן.
השופטת הוסיפה כי "הנתבעים לא התריעו בעניין הדלת להורי התובעת, העניין לא צוין בחוזה השכירות... חיבורה של הדלת לכל מנגנון סביר המבטיח סגירה איטית ובטיחותית של הדלת נתונים בידיהם כמשכירים".
יחד עם זאת, השופטת קיבלה הודעת צד שלישי שהגישו הנתבעים נגד הוריה של הילדה (השוכרים), והחלטה להטיל עליהם אשם בשיעור של 40% להתרחשות התאונה, כיוון שהשאירו את ילדיהם בבית ללא השגחה, אף שהבינו שמדובר בדלת מסוכנת.
יש לציין כי ההורים אמנם נעלו אותה, אולם המפתח לא היה במקום מוסתר או מוגן, כך שהתובעת מצאה אותו בקלות ופתחה את הדלת.
את נזקי התובעת, שכללו הפסדי השתכרות, כאב וסבל, והוצאות רפואיות, השופטת העריכה ב-140,000 שקל. בהתאם לחלוקת האחריות, הנתבעים חויבו ב-60% מסכום זה (84,000 שקל), ואילו ההורים ביתר. הכסף יופקד בחשבון נאמנות לטובת התובעת, עד שתגיע לגיל 18.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד מאור עזרן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.