בן ה-15 ובת ה-10 נולדו והתחנכו בארץ. על רקע חוות דעת שהזהירו מפני סילוקם הורה בית המשפט על השארתם בישראל, יחד עם אמם, לכל הפחות עד 2033
נפאלית השוהה בישראל שלא כחוק ושני ילדיה, שנולדו והתחנכו בארץ, יישארו כאן לפחות עוד 8 שנים – כך קבע אתמול בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב. השופטת מיכל אגמון-גונן נימקה שטובת הילדים היא שעננת הגירוש תוסר מעליהם לאלתר, לפחות לתקופת ילדותם. לפיכך, היא חייבה את רשות האוכלוסין להעניק לשלושה תושבות זמנית עד הגעת הבת לגיל 18.
המערערים הם אזרחית נפאל, בנה בן ה-15 ובתה בת ה-10. אבי הילדים, אזרח הודו, חי בישראל ואינו מועמד לגירוש. האם נכנסה לישראל באשרת סיעוד שהייתה בתוקף עד 2011. במהלך שהותה בארץ הביאה לעולם את ילדיה. במילים אחרות הילדים נולדו בישראל, למדו ולומדים במערכת החינוך בישראל, דוברים רק עברית ולמעשה מעולם לא יצאו לחו"ל.
באוגוסט 2019 נעצרו האם והילדים, יחד עם משפחות רבות נוספות של עובדים זרים, על ידי פקחי רשות האוכלוסין וההגירה, בגין שהיית האם בישראל שלא כדין. לאחר כשלושה שבועות הם שוחררו ממעצר, ואולם בד בבד קבע בית הדין לעררים שיש להרחיק את הילדים מישראל. מאז עברה המשפחה דרך חתחתים במטרה להסיר את חרב הגירוש.
לטענת בני המשפחה, רשות האוכלוסין נמנעת מזה שנים מלדון בבקשתם לקבל מעמד בישראל, ובמקביל מתעמרת בהם ופועלת להרחיקם מכאן. ואולם לטענתם משטובת הקטינים להישאר בישראל יש להורות שהם יישארו כאן לצד אימם, ולא יגורשו.
מנגד טענה הרשות שאין מקום להעניק לבני המשפחה אשרת תושב ארעי, בין היתר מאחר שזה לא התבקש בערעור. מכל מקום, טענה המשיבה, היא מוכנה לבחון מתן מעמד בארץ מטעמים הומניטריים.
די לסחבת
אבל השופטת אגמון-גונן קבעה שהגיעו מים עד נפש, וכי יש להסיר סופית את עננת הגירוש מעל המשפחה הרצוצה, לכל הפחות לשמונה השנים הקרובות, עד הגעת הבת הקטנה לבגרות.
בהקשר לכך ציינה השופטת שבהתאם לחוות דעת פסיכולוגית מטעם התביעה, נשקפת סכנה לקטינים אם לא תינתן להם קרקע יציבה בתקופת ילדותם. "מהיכרותי עם הילדים", כתב המומחה, "אני סבור כי ייגרם להם נזק חמור מאוד במקרה שיגורשו מהארץ".
חוות דעת אחרת שפכה אור נוסף על הקושי שהחשש מגירוש מסב לילדים. על-פי האמור בה, היות הילדים חסרי מעמד עם איום תמידי של גירוש, ופירוק המבנה היחידי של מערכת החיים שמוכרת להם, מהווים סכנה להמשך התפתחותם התקינה. "מחוות הדעת הללו עולה בבירור, ובאופן חד משמעי, כי לילדים נגרמו וממשיכים להיגרם נזקים משמעותיים, הן מהמעצר, הן לאור עננת הגירוש התלויה מעל ראשם מאז", כתבה השופטת.
הלכה למעשה, קבעה השופטת, טובת הילדים היא לקבל מעמד בישראל עוד היום, כאשר השתהות הרשות מלטפל בעניינם פגעה בטובתם.
לפיכך השופטת חייבה את הרשות להעניק לאם ולשני ילדיה תושבות זמנית שתעמוד בתוקפה עד אפריל 2033 – המועד שבו תגיע הבת לגיל 18. כמו כן חויבה הרשות לשלם למערערים 25,000 שקל הוצאות משפט.
- ב"כ המערערים: עו"ד מאיה כ"ץ הילברג ועו"ד נדב פיינמן
- ב"כ המשיבה: עו"ד יעקב קליימן ועו"ד דינקנש תקלה (פמת"א אזרחי)
לפסק הדין המלא בתיק עמ"נ 41621-09-19
עו"ד מיטל שוורצברג-חזן
עוסק/ת ב-
אזרחויות ואשרות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.