היורש המיועד לא שעה לתחנוני אביו החולה להגיע לבקר אותו, ואף עשה איתו "סלפי" כשהוא מחוסר הכרה. בית המשפט דחה את התנגדותו לצוואה
סלפי עם אבא כשהוא מאושפז במצב קשה בבית החולים: בפסק דין שפורסם לאחרונה אישר בית המשפט למשפחה בירושלים צוואת גבר המנשלת את בנו יחידו מירושתו (למעט מאה שקל) לטובת אחיו של המנוח. השופטת מיכל דבירי-רוזנבלט שוכנעה שהצוואה משקפת את רצון המנוח, על רקע הכתף הקרה שהפנה לו בנו בשנותיו האחרונות.
המנוח היה 1 מבין 6 אחים. הוא התחתן בגיל מאוחר יחסית, 44, והביא לעולם בן יחיד, כיום בן 24. בשנותיו האחרונות אובחן המנוח כסובל משחמת הכבד ולוקמיה, מחלות מהן נפטר במהלך 2019. טרם מותו הוא הספיק לערוך צוואה המדירה את בנו מעיקר עיזבונו (הוריש לו 100 שקל בלבד) לטובת אחד מאחיו, הוא התובע.
הבן סירב להשלים עם התוצאה והגיש התנגדות לצוואת אביו, בה העלה שלל טענות שלשיטתו גוררות את בטלותה. בין היתר נטען שהמנוח לא היה כשיר לחתום על הצוואה, יממה בלבד אחרי שאושפז בבית החולים במצב חלש, תשוש, מטושטש ומבולבל. עוד הוסיף המתנגד כי בינו לבין אביו היה קשר קרוב וחם, ואין בצוואה נימוק כלשהו המסביר את פשר הדרתו מהירושה. לשיטת הבן, בנסיבות שתוארו יש לפסול את הצוואה ולתת צו ירושה שלפיו הוא היורש הבלעדי.
מנגד טען הזוכה בצוואה כי בניגוד לגרסת אחיינו, בין המנוח לבנו שררה מערכת יחסים קשה ומנוכרת, שגרמה למנוח צער עמוק ועוגמת נפש. לדבריו בשל כך החליט המנוח, מתוך צלילות, שלא להוריש לבנו את עיזבונו. המבקש סיפר שהיה האדם הקרוב ביותר למנוח, ומכאן ההיגיון בהותרת הצוואה לטובתו.
נעדר מהלוויית הסבתא
השופטת דבירי-רוזנבלט דחתה את טענת חוסר הכשירות מטעם הבן, בשל חוות דעת פרופסור בעל שם עולמי, אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט, לפיה המנוח היה צלול במועד חתימת הצוואה. בהמשך היא קבעה שנישול המתנגד, הגם שהיה יחיד לאביו, מתיישב אף עם ההיגיון, על רקע האכזבה המתמדת שהייתה למנוח מבנו.
לעניין זה ציינה השופטת מספר סיטואציות בהן ציפיית המנוח לנחת מינימאלית מבנו, נכזבה. כך למשל, בקשותיו ממנו שיילך לבקר את סבתו (אם המנוח), בהיותה על ערש דווי, לא זכו למענה. "סבתא לא תמתין הרבה", כתב המנוח לבנו, כאשר גם לאחר מותה, כשעדכן אותו במועד הלווייתה, התעלם האחרון מהפצרות אביו ופנה אליו בעניין אחר.
עדות דרמטית וחריגה ליחסו של הבן כלפי אביו נמצאה כבר ב-2009, עם אבחון אביו במחלת שחמת הכבד. כשכתב המנוח הודעה לבנו בה דרש בשלומו והשיב הבן "בסדר ואתה?", הגיב האב: "חלש, אתה לא בא לבקר אותי?". תשובת הבן הייתה בלתי נתפסת: "תבוא אתה".
להתנהלות לא מכבדת זו, בלשון המעטה, הצטרפה פעולה שנויה במחלוקת באופן קיצוני מצד הבן, כאשר הצטלם "סלפי" עם אביו, עת היה מחוסר הכרה ומאושפז בבית החולים במצב קריטי.
"מכל האמור לעיל עולה כי הקשר בין האב לבנו לא היה טוב שנים לפני חתימת הצוואה, הקשר לא השתפר עד למועד חתימת הצוואה ולא בסמוך לה, והאב שאהב את בנו מאוד, כאב זאת מאוד", סיכמה השופטת. היא שוכנעה שהצוואה משקפת את רצון המנוח ועל כן תקוים.
הבן חויב בהוצאות משפט בסך 150,000 שקל לטובת דודו.
- ב"כ התובע: עו"ד אסף בנמלך ועו"ד אורית לביא נשיאל
- ב"כ הנתבע: עו"ד רפאל מכתבי
עו"ד אורי בן-עטיה
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.