הזמר סיפר לנציגי המוסד שהוא סובל מירידה של 70% בהכנסות על רקע אובדן השמיעה שלו שהוכר כפגיעה בעבודה. הוא ביקש להגדיל את אחוזי הנכות. בית הדין לעבודה התערב לטובתו
"בקושי יוצא מהבית, לא רואה אנשים וסובל מירידה של 70% בהכנסות": פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל אביב שופך אור על מצבו המורכב של הזמר האגדי מתי כספי. במלחמתו להגדיל את שיעור נכותו על רקע הפגיעה בשמיעה שלו כתוצאה מעבודתו רבת השנים כמוזיקאי, קבעה השופטת ערמונית מעודד שעניינו יוחזר לוועדה של המוסד לביטוח לאומי, על מנת שתשקול שנית את החלטתה לדחות את בקשת הזמר.
זה אינו מאבקו הראשון של כספי (75), מגדולי המוזיקאים בישראל בכל הזמנים, בביטוח הלאומי. ב-2019 פורסם שהוא ביקש מהמוסד להכיר בו כנכה בשל מחלה ממנה הוא סובל, הגורמת לו לאבד את שמיעתו וראייתו באחת מעיניו.
בסופו של יום הוכרו ליקוי השמיעה והטנטון מהם סובל כספי עקב חשיפתו רבת השנים לרעש במסגרת עבודתו כמוזיקאי, כפגיעה בעבודה. בהמשך נקבעה לכספי נכות משוקללת בשיעור 34%, ואולם הוא לא השלים איתה והגיש ערר, שבמהלכו פירט על אודות מצבו המורכב.
"אני כיום כמעט לא עושה שום דבר, בקושי יוצא מהבית", סיפר כספי לחברי ועדת הערר. "ביום שאני לא מופיע אני כל הזמן בבית. אני לא רואה אנשים. לא מבקרים אצלי. המוזיקה זה החיים שלי וגם פרנסה, ואני צריך להעמיד פנים כי אני לא רוצה שידעו איך אני מרגיש". עוד נטען בפני חברי הוועדה שפגיעתו של כספי גורמת לו לדיכאון, תסכול וחוסר אונים, וכי היא משפיעה לרעה על כישורי עבודתו, מה שמתבטא בירידה של 70% בהכנסות שלו.
"נראה מבוגר מגילו"
למרות תיאור קשייו של כספי והפגיעה הדרסטית הנטענת בפרנסתו, החליטה ועדת הערער שלא להעלות את אחוזי הנכות. בהחלטת הוועדה נרשם אמנם שכספי "נראה מבוגר מגילו", "יושב עם ראש מורד ועיניים עצומות" ו"סובל מירידה במצב הרוח שהחמיר לדבריו עם החמרת השמיעה". אלא שלעמדת הוועדה, מאחר שמדובר בתגובה חרדתית דיכאונית ולא במצב של "דיכאון מג'ורי" כפי שטוען הזמר, הרי שמוצדק לדחות את הערר.
כספי לא ויתר והגיש ערעור על החלטת הוועדה לבית הדין לעבודה. לטענתו הוועדה טעתה כשקבעה שהוא אינו סובל מהפרעה דיכאונית מג'ורית. יתרה מכך, היא שגתה כשלא הפעילה בעניינו את תקנה 15 – המאפשרת להגדיל שיעור נכות לנפגע עבודה המתקשה לחזור לעבודתו – וזאת על רקע הפגיעה הניכרת בהכנסותיו.
מנגד טען ביטוח לאומי שהוועדה פעלה בהתאם לכללים שהותוו בפסיקה ביחס לדחיית טענת הדיכאון. בנוגע להפעלת תקנה 15 נטען שכספי לא הציג תיעוד כלשהו התומך בירידה בהכנסות.
השופטת מעודד קיבלה את טענת ההגנה הראשונה של המוסד אך דחתה את זו השנייה. אשר לדחיית הטענה שכספי סובל מהפרעה דיכאונית נימקה השופטת שהוועדה אכן פעלה בהתאם לפסיקה ואין מקום להתערב בהחלטתה בהקשר הזה.
ואולם, קבעה השופטת, כספי צודק בטענתו כי הוועדה שגתה כשלא התייחסה לקשיים התעסוקתיים והחברתיים מהם נטען שהוא סובל. "אשר לאי הפעלת תקנה 15", כתבה, "עיון בפרוטוקול הוועדה מלמד כי נטען בפניה לירידה של כ-70% בהכנסות המערער". ואולם "חרף האמור, הוועדה לא התייחסה לבקשת המערער ולא נימקה כלל את החלטתה לדחות את הערר בהיבט זה".
בנסיבות אלה קבעה השופטת שהדיון יוחזר לוועדה על מנת לקיים דיון מחודש בנכות שנקבעה לכספי.
ביטוח לאומי חויב לשלם למוזיקאי הוותיק הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקל.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד טללית ברויטמן
עוסק/ת ב-
ביטוח לאומי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.