בני זוג מכרו את דירתם על סמך אישור שלפיו אין צורך בהיטל השבחה. כמה חודשים אחר כך דרשה מהם העירייה היטל השבחה בסך של 220,000 שקל. ביהמ"ש מתח ביקורת על פעולות העירייה.
בימ"ש השלום בחיפה קיבל את תביעתם של בני זוג מנהריה, שתבעו פיצויים מהעירייה בגין התנהלותה בנוגע להיטל השבחה שדרשה מהם מספר חודשים אחרי שנתנה להם אישור שלפיו אין להם חובות כלשהם. השופט אורי גולדקורן קבע כי העירייה התרשלה וגרמה לתובעים נזק בסך 150,000 שקל.
התובעים ביקשו למכור את דירתם בשנת 2015. לשם כך הם ביקשו וקיבלו מראש העירייה אישור שלפיו כל החובות בגין הדירה שולמו, ו"לא חל היטל השבחה". עוד צוין באישור כי לעירייה אין התנגדות לפעולה ביחס לנכס, בתנאי שתוצא לפועל לפני יולי 2015.
כעבור ימים ספורים, התובעים חתמו על הסכם למכירת הדירה לחברת "אורנים יזמות" תמורת כ-1.15 מיליון שקל.
למחרת היום בו נחתם הסכם המכר, התובעים חתמו על הסכם לרכישת דירת מגורים חלופית בנהריה, במחיר של 1,230,000 שקל. כשפנו התובעים לעירייה כחצי שנה מאוחר יותר, לצורך קבלת אישור עדכני להעברת הזכויות בנכס שמכרו בלשכת רישום המקרקעין, הם התבשרו על קיומו של חוב בגין היטל השבחה בשיעור של כ-200,000 שקל, בגין תכנית השבחה משנת 2010.
העירייה אף הודיעה להם שהאישור המקורי שקיבלו לא היה "אישור עתידי על העדר חובות" אלא נועד לרישומם בלשכת רישום המקרקעין כבעלי הזכויות בנכס, ולא לשם רישום צדדים אחרים.
בסופו של דבר, רק לאחר שהתובעים שילמו היטל ההשבחה בסך 220,275 שקל "תחת מחאה", הם קיבלו מהעירייה אישור חדש.
בעקבות זאת הגישו התובעים את תביעתם, בה טענו בין היתר כי אילו היו מקבלים את המידע הנכון לגבי חוב בגין היטל השבחה, הרי שהם היו מבטלים את החלטתם למכור את הדירה, או לחילופין דורשים להעלות את מחירה בשיעור ההיטל.
העירייה והוועדה המקומית, טענו בין השאר כי האישור המקורי ניתן מתוך הבנה שהתובעים מבקשים לרשום את הדירה על שמם – ומאחר שהם רכשו את הדירה לפני התוכנית המשביחה מ-2010 – ולא לצורך מכירת הדירה לצדדים שלישיים.
לא היו מוכרים
לאחר שהציג את סיפור המקרה, השופט גולדקורן קבע כי מתן האישור המקורי, בו צוין שאין היטל השבחה אף על פי שבפועל היה קיים באותה עת חוב היטל השבחה בגין תכנית משנת 2010, מעיד על התרשלותן של הנתבעות.
"טענת הנתבעות, לפיה האישור המקורי ניתן מתוך הבנה שהתובעים חפצו לרשום את הדירה על שמם ולכן אין בו פגם, אינה ראויה, מנוגדת לתוכן האישור ואינה מעידה על תום-לב", כתב.
בהמשך השופט הסביר שעצם תשלום היטל ההשבחה כדין אינו מהווה נזק, אולם עקב המצג הרשלני, התובעים זכאים לפיצויים שיעמידו במקום שבו היו אלמלא אותו מצג.
בהקשר זה השופט הניח שאם האישור המקורי היה מותנה בתשלום ההיטל, התסריט סביר ביותר הוא שהתובעים לא היו מוכרים את דירתם ורוכשים דירה אחרת.
בהמשך פסק הדין השופט חישב את הנזק– סכום ההיטל שנאלצו לשלם בהפחתת 75,000 שקל שהם ההפרש בין שווי דירתם החדשה לדירתם הקודמת. בנוסף השופט פסק לתובעים פיצוי של 5,000 שקל בגין נזק לא ממוני, עקב התדהמה שהיכתה בהם כשהתברר שהאישור המקורי היה שגוי.
התוצאה הייתה שהעירייה חויבה לשלם לתובעים כ-150,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 14,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד שלמה יער-בר
- ב"כ הנתבעות: עו"ד יוסי נחשון
- ב"כ צד ג' (הראל): עו"ד קובי אסולין
עו"ד רועי לוי
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.