בית משפט השלום בתל אביב קיבל לפני כשבוע תביעה של בחור שנפל ושבר את כף הרגל במועדון ההופעות התל-אביבי בעת הופעה של שלום חנוך בנובמבר 2012.
התובע, כבן 37 בעת האירוע, הגיע לפני כ-5 שנים עם חבריו למועדון "הבארבי" בתל-אביב כדי ליהנות מהופעה של שלום חנוך. הוא ביקש למצוא מקום לאפסן את מעילו למשך ההופעה והחל לרדת במדרגות, אלא שלטענתו, במקום למצוא "שמירת חפצים", מצא את עצמו על הרצפה לאחר שמעד ונפל על רגל שמאל.
הבחור לא ויתר על ההופעה ופתר את כאבו עם קרח שחבריו הביאו מהבר והניחו על כף רגלו. לאחר ההופעה, הוא פנה למיון, שם התברר, לדבריו, כי יש לו שבר בכף הרגל.
כחודש לאחר מכן הוא שלח באמצעות עורך דינו מכתב לבעלי המועדון, בו סיפר על השבר ושאל מי חברת הביטוח של המועדון, כדי שיוכל לתבוע ממנה תגמולים. בפעם הראשונה מנהל המועדון השיב כי המועדון אינו מבוטח כלפי צד שלישי, לפנייה השנייה של הבחור הוא כבר לא הגיב בכלל, וב-2014 הוגשה התביעה נגד המועדון ובעליו.
התובע הציג שלל ראיות להוכחת נסיבות התאונה, כולל תמונות של המדרגות וחוות דעת של מומחה בטיחות, בה צוין כי יש בהן שלושה מרווחים בני עומקים ואורכים שונים, "שמאפשרים את הילכדות סוליית הנעל".
לעומתו, מנהל ה"בארבי" טען כי התובע נפל רק לאחר שעזב את המועדון ולכן אין לו כל אחריות כלפיו. במקביל הוא ביקש שאם ייקבע כי התובע נפל במועדון – מלוא האחריות תוטל עליו כיוון שלא נזהר.
אך השופט משה תדמור ברנשטיין העדיף את גרסתו של התובע תחת הכחשתו הגורפת וטיעוניו השונים של מנהל ה"בארבי". השופט הסביר שמכלול הראיות והנסיבות הובילו אותו למסקנה כי חבלת התובע נגרמה עקב נפילתו במדרגות המועדון הבלות.
בסך הכל אורח
השופט אף קבע כי אין להטיל אחריות מלאה על התובע. לשיטתו, לנתבע הייתה שליטה מלאה על הנכס וגם היכולת הטובה ביותר למלא את החריצים שנפערו במדרגות על מנת למנוע את התאונה. לעומתו, התובע היה רק "אורח במועדון ולא מכיר את פינותיו ואפיוני הליקויים באזור בו אירעה הנפילה".
עם זאת, השופט קבע כי לתובע הייתה איזושהי אחריות לאירוע וליתר דיוק – 15% אשם תורם – משום שלא נקט באיזושהי מידת זהירות כשירד במדרגות, כמו לאחוז במעקה או להתקרב לקיר, אף שהוא בעצמו העיד שהמקום היה חשוך.
לאור חוות הדעת הרפואיות שהוגשו לו קבע השופט כי לתובע נכות קבועה בשיעור 2% וחישב באריכות את גובה הפיצויים. ראשי הנזק כללו בין היתר הוצאות רפואיות ונזק לא ממוני, הפסד שכר וכושר השתכרות לעתיד ועוד, שבגינם נפסקו לתובע פיצויים בסך 82 אלף שקל, מהם קיזז השופט 15% בגין אחריות התובע לפציעתו.
לבסוף, הסכום לפיצוי עמד על כ-70 אלף שקל, בנוסף ל-17 אלף שקל שפסק לו השופט בגין הוצאות משפט וכ-24% מסכום הפיצוי כשכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובע: עו"ד אמי לוי
- ב"כ הנתבע: עו"ד יהודה גרף
עו"ד דן רינגל
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.