בית הדין לעבודה קבע כי מתכונת ההעסקה של מנהל התארגנות לגירוש ציפורים מעל מדגים הייתה מורכבת ולא מעידה במובהק על קיומם של יחסי עבודה, אבל הכף מטה להכיר בו בכל זאת כעובד שזכאי לזכויות סוציאליות.
מנהל התארגנות לגירוש ציפורים באזור עמק בית שאן תבע להכיר בו כעובד של חברת "פתוח שאן" לאחר שפוטר. טענת החברה כי בסך הכל הייתה צינור להעברת הכספים להתארגנות וכי התובע היה קבלן עצמאי נדחתה למרות מורכבות ההתקשרות עמו, כפי שעלתה מהראיות בתיק. נשיא בית הדין לעבודה בנצרת מירון שוורץ פסק לו לאחרונה פיצויי פיטורים והפרשי פנסיה בסכום כולל של כ-150 אלף שקל.
בשנות ה-90 של המאה הקודמת יזמו קיבוצים באזור עמק בית שאן התארגנות לגרוש ציפורים הפוגעות במדגיהם. המיזם פעל במחלקה שהוקמה בחברת "פתוח שאן" העוסקת בכלל בתחום הקירור.
ב-1993 הצטרף חבר קיבוץ ניר דוד לניהול ההתארגנות. 20 שנה לאחר מכן היא הועברה למסגרת אחרת ועבודתו הסתיימה. ב-2015 הוא הגיש תביעה נגד "פתוח שאן" לתשלום של כ-751 אלף שקל עבור פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שלא קיבל משום שהחברה ראתה בו כקבלן עצמאי.
טענתו הייתה כי בפועל היה עובד שכיר של החברה, והתקיימו ביניהם יחסי עבודה מלאים.
מנגד טענה הנתבעת כי ההתארגנות השתמשה בה רק כ"מסלקה" ולא הייתה חלק מן החברה. מכל מקום, התובע היה קבלן שהעניק לה שירותים כנגד תשלום חשבוניות, ולא עובד שכיר.
מכל מקום, אם טענתו תתקבל הרי שלנוכח העובדה שקיבל שכר גבוה בהרבה מכל עובד רגיל, זכויותיו כבר כוסו במסגרת זו במלואן. בנוסף היא ביקשה לקבוע כי תקופת העבודה אצלה החלה רק ב-2009 שכן עד אז היה התובע עובד של קיבוץ ניר דוד וקיבל את התשלומים באמצעותו.
מעטפת חיונית לפעילות
הנשיא מירון שוורץ קבע כי מהראיות והעדויות במשפט עולה כי תבנית ההעסקה של התובע הייתה מורכבת מאוד וכללה גם סממנים של עבודה עצמאית וגם סממנים של עבודה שכירה.
עם זאת, מאחר שאין ספק שההתארגנות פעלה במסגרת הנתבעת – הכף נוטה לטובת תוצאה שרואה במערכת היחסים בין התובע לבינה כיחסי עבודה ומזכה אותו בזכויות סוציאליות.
מסקנת השופט התבססה בין היתר על כך שהתובע היה כפוף לפיקוח, דיווח על עבודתו היומית לנתבעת והעובדים שניהל היו עובדיה גם כן (בניגוד לטענת החברה כי היו עובדיו).
השופט הוסיף כי אף אם גירוש הציפורים לא היה חלק מהעסק הרגיל של החברה הראיות מעידות כי היא לא שימשה רק כצינור להעברת הכספים אלא סיפקה להתארגנות "מעטפת חיונית ומשלימה לפעילות".
עם זאת טענת החברה כי יש לחשב את זכויות התובע החל מ-2009 התקבלה.
מכאן עבר השופט לבחון מהם סכומי הפיצויים שמגיעים לתובע על כל אחת מהזכויות שתבע. בהקשר זה נדחתה טענת החברה כי לו התובע היה עובד שכיר משכורתו הייתה נמוכה יותר מהשכר שקיבל בפועל. לכן השופט העמיד את השכר הקובע לצורך חישוב הפיצויים על בסיס השכר הכולל שקיבל לאורך שנות העבודה אצל הנתבעת.
בהתאם לכך נקבע כי התובע זכאי לפיצויי פיטורים, פדיון של 84 ימי חופשה, דמי הבראה לתקופה של שנתיים והפרשי פנסיה.
בסך הכל נפסקו לתובע כ-151 אלף שקל כולל הפרשי ריבית והצמדה בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 7,500 שקל.
עו"ד אסתי עוקב
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.