מכללת אפקה החליטה לפטר את המרצה בין היתר משום שזלזל ברכזת הקורס וקיבל משובים שליליים מסטודנטים. עד כאן לא הייתה בעיה – זו זכותה, אלא שהליך פיטורים היה צריך להתנהל אחרת.
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב פסק לאחרונה פיצויים של 50 אלף שקל למרצה במכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב (אפקה) עקב הליך פיטורים לא תקין. השופטת הבכירה חנה טרכטינגוט אמנם קבעה כי הפיטורים כשלעצמם נעשו מטעמים ענייניים, אך לדעתה הם בוצעו בדרך שפגעה בזכויות התובע, במיוחד בהתחשב בכך שהתקרב לגיל פרישה.
התובע שימש כמרצה חוץ לפסיכולוגיה וסטטיסטיקה בחוג להנדסת תעשייה וניהול מ-1998.
בסוף סמסטר א' של שנת הלימודים תשע"ג (פברואר 2013) הוא יצא לחל"ת עד לשנת הלימודים הבאה. אלא שבמקום לחזור ללמד כבעבר, הוא זומן כעבור שנה לשיחה אצל ראש החוג.
כחודש לאחריה הוא קיבל מכתב פיטורים, וכעבור שנה הגיש נגד המכללה תביעה בה דרש בין היתר פיצויים על פיטורים ללא שימוע תקין ואפליה מחמת גיל.
לפי גרסתו, המכללה החליטה לקדם "על חשבונו" מרצה צעירה, חסרת ניסיון והשכלה מתאימה, שמונתה כרכזת הקורס שלימד ולאחר מכן החליפה אותו. הדבר מעיד לטענתו כי פוטר עקב גילו המתקדם – 64 באותה תקופה.
בנוסף הוא טען כי הנתבעת גרמה לו לנזק כבד כשהשתהתה עם הפיטורים במשך שנה מה שמנע ממנו לנסות להיכנס למוסדות אקדמיים אחרים בשנת הלימודים העוקבת.
במענה לתביעה הבהירה המכללה כי התובע פוטר "מטעמים כשרים וענייניים בלבד". לפי גרסתה, התובע נהג בזלזול ובחוסר כבוד כלפי הרכזת וכבר לא התאים ללימוד הקורס – שרמתו הייתה נמוכה והמשובים מהסטודנטים היו שליליים.
הנתבעת אף הכחישה כי התעכבה עם הפיטורים. לטענתה היא קיימה את השימוע "בהזדמנות הראשונה" – כשהתיישבה לסגור את רשימת המרצים לשנה הבאה. מכל מקום, נטען כי התובע לא הוכיח שלא הצליח למצוא בגלל זה עבודה.
במענה לטענות נגד מקצועיותו השיב התובע כי לאורך כל שנות עבודתו לא נמתחה ביקורת על רמת הקורס או התנהלותו. נהפוך הוא, התובע הציג אף הוא משובים שבהם הסטודנטים מתארים אותו כ"מרצה מצוין", "רטוריקן מעולה" ועוד סופרלטיבים.
הפך לפחות אטרקטיבי
השופטת הבכירה טרכטינגוט שוכנעה שהמכללה פיטרה את התובע מטעמים ענייניים, ולא מצאה פגם בעצם הפיטורים. כלומר, לשיטתה הפיטורים לא היו קשורים לגילו של התובע אלא לחוסר שביעות רצון אמיתי מעבודתו וממערכת היחסים שלו עם הרכזת.
עם זאת, השופטת קבעה כי הנתבעת הייתה צריכה לפטר אותו ברגע שהיה לה ברור שהוא לא יכול עוד להשתלב בלימוד הקורס – וזה היה בפברואר 2013 – שנה לפני שזומן לשימוע.
"בנסיבות העניין לא היה מקום לדחות במשך כשנה שלמה את הדיון בהמשך העסקתו של עובד המצוי מרחק שנים בודדות מגיל פרישה, כאשר כל שנה שעוברת עלולה להפוך אותו לפחות אטרקטיבי בעיני מעסיקים פוטנציאליים", כתבה.
כמו כן, נקבע כי הליך השימוע של התובע לא היה תקין בין היתר משום שלא נמסר לתובע – לא לפני השימוע ולא במהלכו – מהם הטעמים לזימון ומה עומד מאחורי המחשבה לפטרו.
השופטת קבעה כי מדובר בפגם מהותי ביותר ופסקה לתובע 40 אלף שקל שכוללים את הפיצוי על העיכוב בפיטוריו. לכך יתווספו גם כ-10,000 שקל עבור פדיון חופשה שנתית וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 6,000 שקל.
עו"ד מלכה כוכב
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.