בפסק דין נוסף הדן בגבולות חופש הביטוי באינטרנט, קבע המחוזי, בניגוד לשלום, כי ההתבטאות הפוגענית, שפורסמה במהלך מבצע "צוק איתן", אינה מהווה "זוטי דברים".
במסגרת תביעת לשון הרע, טען הנפגע שביולי 2014 במהלך מבצע "צוק איתן", כתב מנהל דף פייסבוק ששמו "חרם על חדשות ערוץ 2 וערוץ 10" תגובה במסגרתה כינה אותו "שמאלני תומך בערבים" ו-"זבל יהודי שמאחל מוות לחיילים שלנו", ואף ציין את מקום עבודתו והזמין את הציבור להגיע לשם ו"לפתוח עליו".
לטענתו, הדברים החמורים שיוחסו לו אינם מבטאים את הלך מחשבתו ויצאו מפיו של אדם שלא הייתה לו כל היכרות מוקדמת איתו למעט היותם "חברים" בפייסבוק. התובע אף ציין כי הדברים לא נאמרו בתגובה למשהו שהוא כתב משום שכלל לא היה מעורב בדיון שהתנהל.
המפרסם השיב בתגובה כי הפגיעה שנגרמה לתובע היא מזערית לאור החשיפה המצומצמת לה זכתה התגובה, שאף הוסתרה על ידי התגובות הרבות שנכתבו אחריה.
השופט נאסר ג'השאן מבית משפט השלום בקריות שדן בתיק בראשונה פסק כי הדברים אכן מהווים לשון הרע במיוחד כשהם נאמרו בימי מלחמה כאשר "התותחים רועמים", אולם החליט בסופו של דבר שלא לפסוק לתובע פיצויים כיוון שלשיטתו מדובר ב"זוטי דברים" כלומר – בפגיעה מזערית.
השופט הסביר את החלטתו בכך שהפרסום באינטרנט הוא "חולף" ו"נבלע בקולות ההמון" ובכך שהתגובה זכתה לחשיפה מועטה בלבד, לפי כמות הלייקים שקיבלה.
התובע שלא השלים עם ההחלטה וערער עליה לבית המשפט המחוזי בחיפה שם הוא טען כי נגרמה לו פגיעה חמורה, ולא "מזערית", וכי כמות הלייקים שקיבלה התגובה אינה מהווה אינדיקציה לכמות החשיפה לה זכתה.
הסתה לשמה
סגן נשיא בית המשפט, השופט יצחק כהן החליט כאמור לקבל את הערעור.
לגישתו, הכינוי "שמאלני תומך בערבים" אינו מהווה לשון הרע כיוון שאין כל פגם בלאחוז בדעות שמאלניות ועל כן ה"אשמת" מישהו בכך אינה מבזה אותו.
לעומת זאת, הכינוי "זבל יהודי שמאחל מוות לחיילים שלנו" מעיד על כוונת המפרסם להשפיל ולבזות את התובע ומהווה לשון הרע. השופט ציין כי מרכזיותו של צה"ל במדינתנו מוסיפה לחומרת הכינוי שלמעשה מסמן את התובע כבוגד – האשמה קשה שבעתיים כשהיא נאמרת בעת מבצע צבאי.
השופט הדגיש כי ההתבטאויות "חרגו באופן בוטה וגס מעבר לכל גבול מותר" וכי המדובר ב"דברי בלע של ממש עם כוונת פגיעה בצדן", והוסיף כי הקריאה להגיע למקום עבודתו של התובע וכדברי המפרסם "לפתוח עליו" - מהווה הסתה לשמה.
לגבי היקף החשיפה – השופט ציין כי לא ניתן לדעת באמת "עד כמה קולות ההמון הבליעו את הפרסום" וציין כי גם בחשיפה מצומצת ישנה אפשרות כי מי מקרוביו ומכריו של התובע נחשף לתגובה.
בנסיבות אלו, השופט פסק 10,000 שקל פיצוי בגין לשון הרע וכ- 19,000 שקל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
עו"ד חוה גלזר
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.