ידיד של לקוחה-לשעבר של שני עורכי דין כתב בפייסבוק שהם לקחו רבע מיליון שקל שהופקדו בנאמנות בלי רשות של הלקוחה. אולם השופט דחה את גרסתו מכול וכול – גרסה שאפילו אותה לקוחה התנערה ממנה.
בית משפט השלום בתל-אביב קיבל בשבוע שעבר תביעת לשון הרע שהגישו שני עורכי דין נגד אדם שפרסם נגדם דברים מכפישים בפייסבוק. השופט יאיר דלוגין חייב את האיש לשלם לעורכי הדין פיצויים בסך 50,000 שקל, לאחר שקבע כי מדובר בפרסומים חמורים ודחה את טענתו בדבר אמת בפרסום.
התביעה הוגשה במקור נגד לקוחה של עורכי הדין וידיד שלה. את הלקוחה ייצגו בעבר עורכי הדין בהליכים שונים בבית משפט לענייני משפחה ובבית דין רבני, וכן בעסקאות למכירת דירה ברמת גן, ולרכישת זכויותיה מבעלה לשעבר בנכס משותף להם.
ההליך נגד הלקוחה הסתיים בפשרה, שבמסגרתה היא שילמה להם שכר טרחה בסך 18,000 שקל. בעקבות זאת התביעה נגדה נדחתה, ומה שנותר הוא להכריע בתביעה נגד הידיד שלה.
עורכי הדין טענו כי במהלך השנים 2014-2015, הנתבע פרסם נגדם שלושה פרסומים חמורים ובוטים המהווים לשון הרע.
בשלושת הפרסומים – שניים מהם בדף הפייסבוק של עורכת הדין התובעת – כתב הנתבע שהיא לקחה רבע מיליון שקל מכספים של ידידתו שהופקדו בחשבון נאמנות שהיה בשליטת עורכת הדין, ומבלי שהנפיקה קבלה. בין היתר, דיבר הנתבע בפרסומיו על "מעלליהם" של התובעים, כינה אותם "צמד נוכלים עם תעודה של עורכי דין", והטיח בתובעת כי לא ייצגה את ידידתו נאמנה.
טענתו העיקרית של הנתבע בבית המשפט היתה כי דבריו הם אמת שעליה למד לאורך הזמן בו ליווה את ידידתו, והמליץ לה לקבל ייצוג אחר.
מסע נקמה אישי
לא היה ספק בעיני השופט דלוגין כי מדובר בהאשמות חמורות וכינויים בוטים המהווים לשון הרע, כך שהדיון התמקד בעיקרו בטענת הנתבע בדבר אמת בפרסום.
לאחר שעיין בדברים, השופט קבע כי "הנתבע כשל בהגנתו להראות כי פרסומיו היו אמת וכי התובעת הוציאה כספים מחשבון הנאמנות ללא הנפקת קבלות, כשל בלהראות כי התובעים לא ייצגו נאמנה את הנתבעת, לא הוכיח כי התובעים הם "צמד נוכלים" או כי הם הכחישו את דבר הוצאת הכספים מהחשבון", כתב השופט.
השופט הציג בפירוט רב את הקבלות השונות והראיות שצירפו התובעים בדבר העברות כספים בין הנתבעת לבינם, ובסופו של דבר הבהיר כי "התובעים צירפו לתצהיריהם אסמכתאות מדויקות וחד משמעיות, לכל הכספים שקיבלו מחד ואשר העבירו מאידך, באופן שבו יש הסבר ואישור בכתב של הנתבעת להעברת 299,072 ₪ מתוך 300,000 ₪ שהתקבלו בנאמנות".
לעומת זאת, הוסיף השופט, כי "לבד מכך שהנתבע טען טענות שלא הוכחו כאמור, נראה כי מדובר מבחינתו במסע נקמה אישי כנגד התובעים, כאשר לא ברור לחלוטין הסיבה לכך, מקום שהנתבעת עצמה לא טענה כלפי התובעים את הטענות שהוא מעלה".
השופט הבהיר כי אילו התובעים היו מרמים את הנתבעת, ברור שהיא לא היתה מסכימה לשלם להם שכר טרחה נוסף. יתרה מכך, השופט הפנה לכך שהנתבעת התנערה בכתב ההגנה שהגישה מכל טענות הנתבע והבהירה שאין לה קשר לעניין.
השופט התחשב מחד בחומרת הפרסומים ובפונטציאל הנזק שלהם, ומאידך בעובדה שמשך זמן החשיפה שלהם היה קצר, וחייב את הנתבע לפצות את עורכי הדין ב-50,000 שקל.
בנוסף, הנתבע חויב לשלם לתובעים הוצאות משפט חלקיות, ושכ"ט עו"ד בסך 12,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד שי לביא
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.