כינתה את השכן "ערבי", ותפצה על לשון הרע

סכסוך ארוך שנים בין בני זוג לחברת ועד הבית בבניין במרכז הארץ הגיע לבית המשפט, שנדרש לקבוע מתי כינוי אדם בשמות ייחשב כלשון הרע.

בעל ואישה הגרים בבית משותף בראשל"צ, הבחינו כי בלוח המודעות של הבניין פורסמו במועדים שונים ארבע מודעות לגביהם, שבהם כונו "גנבים" המנסים להשתלט על רכוש משותף ו"מחבלים".

לייעוץ בנושא לשון הרע:

פנה ל- עו"ד לשון הרע

בנוסף, ציינו כי באחת המודעות כונה הבעל "נבלה", "ערבי" ו"צורר יהודים" שמנסה להרוס את איכות החיים בבניין.

הזוג, שהיה בסכסוך ארוך שנים עם אחת הדיירות, סבר כי היא זו שעמדה מאחורי הפרסומים, ולכן עתר לבית משפט השלום בראשון לציון כדי שיחייבה בתשלום פיצוי של 300 אלף שקל על הדיבה שהפיצה עליהם. 

לטענתם, הנתבעת כיהנה בוועד הבית, וניצלה את מעמדה כמחזיקת המפתחות ללוח המודעות, כדי לתלות עליו את אותם פרסומים מכפישים.

כתוצאה מפרסומים אלו, טענו השניים, שמם הטוב נפגע בצורה משמעותית, ולא נותרה להם ברירה אלא לעזוב אחרי 30 שנה בית יפה ושכנים נהדרים.

הנתבעת כפרה בטענות כלפיה. לטענתה, המודעות לא נכתבו או פורסמו על ידה, וכל מטרת התביעה היא להפריע לפעילותה בוועד הבית. היא טענה כי אינה יודעת מי פרסם את המודעות, וציינה כי היא ובני ביתה אינם נוהגים להתבטא בשפה נמוכה כזו שנכתבה במודעות.

הנתבעת גם הגישה נגד בני הזוג תביעה נגדית, במסגרתה עתרה לפיצוי של 200 אלף שקל, שכן לדבריה, התובעים ריגלו אחריה והאזינו לשיחותיה הפרטיות.

"ערבי" זה לשון הרע?

השופטת הלית סילש מתחה ביקורת על התנהלות הצדדים, שהגישו מספר רב של תצהירים ונספחים לא רלוונטים וזימנו לעדות את רובם המכריע של דיירי הבניין, כולל אלו שלא היה להם כל קשר למקרה.  

בנוסף, הבהירה השופטת כי לא כל טענה או אמרה, גם אם אינה נוחה לאדם לו היא מיוחסת, נחשבת ללשון הרע. בתור דוגמא, התייחסה השופטת לכינוי התובעים "מחבלים" והסבירה שהכוונה לא הייתה שהם אנשי טרור, אלא שטרפדו בניסינות דיירי הבניין לבצע שינויים בבניין.

מצד שני, קבעה השופטת כי כינוי התובע "צורר יהודים", "נבלה" ו"ערבי" (כשהיה ברור שהכותב התכוון לכך באופן שלילי), אינו יכול להיחשב כהבעת דעה עניינית, ולכן יש בכך משום לשון הרע.

השופטת קבעה כי במהלך הדיון בתביעה הוכח שבעלה של הנתבעת הוא זה שכתב את המילים הפוגעניות אולם האחריות הוטלה על הנתבעת עצמה, כיוון שהיא זו שתלתה את המודעות בפועל.

בהעדר הוכחות, דחתה השופטת סילש את  התביעה הנגדית שהגישה הנתבעת וניגשה לאמוד את הפיצוי לו זכאים התובעים בגין הפגיעה בשמם הטוב.

בהקשר זה הביעה השופטת תמיהה על טענתם כי נאלצו לעזוב בית עם שכנים "נהדרים", שכן מכלל העדויות עלתה התמונה לפיה התובעים היו מצויים בסכסוך עם מספר גבוה של שכנים עוד לפני הפרסומים.

בהתחשב בכך החליטה השופטת שדי להם בפיצוי של 15 אלף שקל, ללא צו להוצאות משפט.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין.

* עו"ד אבי אפטקמן עוסק בדיני לשון הרע.      

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.