מספר סעיפים בחוק העונשין עוסקים בזיוף צוואה. אף על פי כן אין הדבר מרתיע אנשים לזייף צוואות. מאידך, קשה מאד למצוא מקרים בהם הועמד המזייף לדין. מהו זיוף? וכיצד ניתן לגלות אותו?
השימוש במילה זיוף אינו נכון. יש לומר "חיקוי על פי מקור". המחקה, נוטל חתימה של אחר ומחקה אותה. החתימה "המזויפת" היא חיקוי של חתימה מקורית. בדרך כלל, קל מאוד לגלות את החיקוי גם בעין בלתי מזוינת. המומחים להשוואת כתבי יד בודקים זאת באמצעות הגדלה מיקרוסקופית. בהגדלה שכזו ניתן להבחין בחיקוי.
לייעוץ בענייני צוואות:
עו"ד ירושות וצוואות
הסיבה לכך פשוטה. לחתימה מזויפת יש קוים ישרים ושבורים, בעוד שלחתימה מקורית יש קו חלק ומתמשך כמו מנגינה יפה. חתימה שהיא חיקוי היא כמו מנגינה קטועה ומגמגמת ואת זה ניתן לגלות. לשם בדיקה כזו נזקק המומחה לדוגמאות חתימה מן הזמן האחרון שקדם לחתימה הנבדקת. תאריך החתימה ועשיית הצוואה הוא תיאורטי, שכן אם הצוואה מזויפת גם התאריך אינו נכון.
ברוב המקרים קביעת מומחה להשוואת כתבי יד שלפיה החתימה אינה אמיתית אלא חיקוי, מתקבלת והצוואה נפסלת. לעיתים נדרש מומחה נוסף וקשה למצוא סתירות בין המומחים. כמו שאמרנו חיקוי, על פי מקור הוא חיקוי ויישאר חיקוי.
האם יש בדיקת נייר?
לכל נייר יש "גיל". כמו כל מוצר יש לו מועד ייצור. נדיר למצוא נייר שתאריך הייצור מוכמן בתוכו. תאריך הייצור יכול לפסול צוואה בנקל אם הוא מאוחר מן המועד הנטען של חתימת המצווה. גם אם אין "תאריך ייצור" אפשר לגלות "ותק" של נייר רק בטווח העולה על 10 שנים לנייר הנבדק, כך שניתן לקבוע שמועד החתימה הנטען אינו הולם לגיל הנייר.
קריטריונים אחרים לגילוי זיוף
בדיקת החתימה אינה תמיד העיקר. אל החתימה מצטרפים קריטריונים נוספים אותם נסקור להלן על פי מקרים שהובאו לפני בתי המשפט.
במקרה אחד (ת"ע 5382/02 (מש' ת"א) ניתן ביום 19.1.2010) הביא אדם, שהיה מטפל של המנוח, צוואה שעליה חתם המנוח לפני שני עדים. מלבד העובדה ששלושה מומחים שונים קבעו שהחתימה היא חיקוי, התגלו סימנים נוספים. המנוח ציווה את רכושו למטפל תוך שהוא מפרט "חצי דירה וכספים". מדוע ציווה חצי דירה למטפל שעה שכל הדירה שייכת לו? התברר שהמנוח רצה לתרום את דירתו לבית חולים ידוע. לשם כך הוא ביקש מהמטפל להוציא עבורו נסח מלשכת רישום מקרקעין. נסח זה נמצא בדירתו ואכן אז הייתה על שמו חצי דירה. את החצי השני הוא ירש שנים רבות קודם לכן, אך לא טרח לרשום זאת.
ברור היה למנוח שהדירה כולה שלו ובה הוא התגורר שנים רבות. אלא שהמטפל סבר, בטעות, שרק חצי דירה של המנוח וכך נכשל בזיוף הצוואה.
באותו מקרה העדים לצוואה לא ידעו לתאר את דירתו של המנוח (לשם באו לחתום), לא את הבניין בו היו ואפילו לא את המנוח עצמו. דבר זה הביא את בימ"ש לומר שאפילו אם הם דוברי אמת הרי שהם ראו אדם אחר.
במקרה אחר, אדם שזייף צוואה כתב בה שאם מי מילדיו של המנוח לא יהיו בחיים בעת פטירתו יבואו ילדיו במקומו (הנכדים). זה היה נכון, אלא שהמזייף בחר לצוואה תאריך מוקדם ולא שם לב שבתאריך זה לא היו למנוח נכדים.
במקרה נוסף, המזייף בחר לעשות צוואה "בפני שני עדים". לשם כך הוא בחר בשני עדים שכבר נפטרו, זייף את חתימתם וחתימת המנוח תוך שהוא דואג לבחור תאריך מוקדם כשהם עדיין בחיים. אלא שהוא לא ידע שאפשר להשיג דוגמאות חתימה של העדים שנפטרו ואפשר גם לחקור את בני משפחתם על כך.
בפרשה אחרת, מטפל שזייף צוואה לטובתו חשב שאין למנוח קרובים ולכן לא תהיינה התנגדויות. לאחר הפטירה הוא חיכה חצי שנה "שהשטח יירגע", אלא שאז צצו מאי שם קרובים רחוקים והתנגדו לצוואה.
בצוואה אחרת כתב המזייף שהמנוח מוריש לו את כל רכושו, אך הוא לא ציין מהו הרכוש כי לא ידע מה יש למנוח. הדבר עורר חשד משום שהמנוח לא היה כזה רשלן. בצוואה אחרת ציווה המנוח את נכסיו כולל נכסי נדל"ן שלו אלא שלא היו לו כאלה מעולם.
צוואה מזויפת מאותתת שהיא כזו
צוואה אינה "עוד נייר". היא מסמך שבו אדם לעתים מנחיל סכום עתק ליורשיו. לכן עליו לעשותה בדרך מקצועית אצל עורך דין מומחה. אפשר לטעת בה מראש סימני אמת כמו פרטים מסוימים שידועים רק לו. כמו כן, רצוי לא לגלות את דבר עשייתה כדי להפתיע זייפנים.
לאחר פטירת המוריש, ליורשים כדאי לבדוק את הצוואה בדקדקנות רבה ובאופן מקצועי. יש לבדוק היכן נמצאה, מה תוכנה, הדרך שבה נעשתה, מיהם העדים ומהם הנכסים.
אפשר לומר בוודאות כי צוואה מזויפת מנצנצת ומאותתת שהיא כזו. צריך לעיין בה היטב, לאורך ולרוחב, להפוך בה ולהפוך בה, עד שהסימנים המחשידים יתגלו. אפשר לומר גם ההיפך – צוואה אמיתית ומקורית מעשה ידי המנוח, ניכרים בה סימניו ואותותיו של המנוח.
במישור הפלילי, המזייף מסתכן בכמה עבירות ברות עונשין. אחת מהן היא עבירת הזיוף בכוונה לקבל דבר, שעונשה מאסר שלוש שנים ובנסיבות מחמירות מאסר חמש שנים. יש לציין כי די בהגשת מסמך מזויף, ביודעו שהוא מזויף כדי לשאת בעונש כדין המזייף עצמו (ס' 420 לחוק העונשין).
* עו"ד אורי צפת עוסק בדיני משפחה וירושה
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.