שני סוגי מזונות קיימים בדין היהודי: מזונות ההורה לילדו ומזונות הבעל לאשתו, והם אינם תלויים זה בזה. בעת פירוק התא המשפחתי תקבל האישה מזונות מבעלה רק אם היו נשואים כדת משה וישראל, כאשר מי שנישאה בנישואים אזרחיים או נהנתה ממעמד של ידועה בציבור לא תהא זכאית למזונותיה על פי הדין היהודי, אלא אך ורק מכוח פסיקת בתי המשפט לענייני משפחה.
נכון למועד כתיבת שורות אלו, אין במדינת ישראל חקיקה אשר מחייבת את מי שלא נישאו כהלכה לשלם מזונות לאחר הפרידה. רק הפסיקה, שהתפתחה בבתי המשפט לאורך השנים, קובעת שמי שנישאו בנישואים אזרחיים או שחיו כידועים בציבור, יהיו זכאים לקבל מזונות מכוח דיני החוזים הכלליים. מזונות אלו נקראים מזונות "אזרחיים" או מזונות "משקמים", ומטרתם לתת מזור למחסור ולשינוי באורחות החיים שנוצרו עקב הפרידה.
עקרון השיוויון
בשנת 2011 נפסק בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה שאישה תשלם למי שהיה בן זוגה במשך 15 שנה מזונות זמניים בסך של 2,000 ש"ח לחודש, עד להחלטה אחרת בעניין. בית המשפט קבע, שלאורך השנים הסתמך הגבר על האישה מבחינה כלכלית, ומשתמע מהסתמכות זאת מחויבות של צד אחד לכלכל את הצד האחר.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב על ידי ילדים בשם אמם וכנגד בן זוגה לשעבר נקבע, ש"אין ספק כי בין הצדדים שררה מערכת יחסים של ידועים בציבור במשך 35 שנה". מכיוון שגם לאחר שאושפזה האישה במוסד סיעודי היה בן הזוג מגיע לבקרה במוסד, הרי שנדחתה טענתו כי עזיבתה את הבית לצרכי אשפוז מהווה נטישה ומבטלת את זכאותה למזונות. בן הזוג חויב לשלם לבת זוגתו מזונות אזרחיים בסך 10,000 שקלים לחודש למשך 5 שנים.
כפי שניתן לראות, המבחן לקיומה של הזכאות למזונות אזרחיים יעשה על פי עיקרון תום הלב ועיקרון ההסתמכות הכלכלית, המהותיים לדיני החוזים ונובעים ממילא מאופן ניהול החיים המשותפים של בני הזוג. הפסיקה מחילה את עקרונות דיני החוזים על שני בני הזוג באופן שווה ומונחית משיקולי הגינות והגנה על הצד החלש מבחינה כלכלית, כשסכום המזונות ומשך הזמן בו ישולמו, נקבעים בהתאם לנסיבות המקרה.
מזונות שאינם נצחיים
כיצד קובעות הנסיבות את משך המזונות? בית המשפט המחוזי בחיפה קבע, שההחלטה לגבי משך התקופה "תלויה בגורמים רבים, כמו משך החיים המשותפים, מידת התלות ההדדית, ההסתמכות על משך קיומם, פערי הכוחות בין הצדדים ותוצאת חלוקת הרכוש ביניהם ועוד". במקרים רבים החיוב במזונות זמניים ימשיך לחול ללא הגבלת מועד, עד למתן פסק דין או החלטה אחרת.
על אף האמור לעיל, כדאי לדעת כי בעוד שמי שנישא בנישואים אזרחיים ונטש את בן זוגו רשאי להגיש תביעת מזונות ואף לקבל אותם, הרי שמי שחי כידוע בציבור ונטש את בן זוגו לא בהכרח תתקבל תביעתו למזונות, שכן הוא עלול להיחשב כמי שוויתר עליהם. הסיבה לכך היא ההסכם הנכרת בין הנישאים בנישואים אזרחיים, המעניק להם הגנה מלאה של חוקי החוזים. מי שחיו את חייהם כידועים בציבור יאלצו להוכיח כי התקיימו התנאים הנדרשים לקבלת המזונות, כגון חיים משותפים תחת קורת גג אחת, הסתמכות כלכלית וחיי שיתוף מלאים.
בין אם בני הזוג נישאו כחוק או בין אם הם ידועים בציבור, מומלץ שיערכו ביניהם הסכם חיי שיתוף וחלוקת ממון ויסדירו בו את עניין המזונות לאחר הפרידה: את גובהם ואת משכם. אם בני הזוג נפרדו ולא הסדירו את המזונות טרם הפרידה, הרי שיש למהר ולהגיש תביעה למזונות מיד עם הפרידה, גם אם בן הזוג המכלכל עדיין גר, באופן זמני, תחת אותה קורת גג.
לקריאת פסקי הדין המצוינים במאמר:
לפסק הדין בעניין ר.ד. נ' ח.ר.
לפסק הדין בעניין ש.מ. נ' מ.ס.
לפסק הדין בעניין פלונית נ' פלוני
* הכותבת היא עו"ד העוסקת בדיני משפחה.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.