במסגרת תיק גבייה מומצא ומזויף שנפתח נגד איש עסקים תורכי, אושר למכור את הקרקעות שלו בכינוס נכסים לכיסוי חוב שלא היה ולא נברא. השופט ביטל את העסקאות ומתח ביקורת קשה על כונס הנכסים
איש עסקים תורכי שמתגורר באנגליה גילה לפני 5 שנים שמגרשים שרכש בקרית אונו נגזלו ממנו בתרגיל עוקץ מתוחכם, באמצעות מכירתם בכינוס נכסים בהוצאה לפועל על בסיס הסכמי הלוואה מזויפים. בפסק דין שניתן לאחרונה בתביעה שהגיש בעקבות זאת, קבע השופט דורון חסדאי מבית המשפט המחוזי בתל-אביב כי תיק ההוצאה לפועל היה "כל כולו פרי הונאה ותרמית אחת גדולה", וביטל את עסקאות המכר.
שיחה שקיבל עורך הדין של איש העסקים משמאי עיריית קריית אונו ב-2017 לגבי תשלום לעירייה חשף בפניו פרשה הזויה ביותר, שבמסגרתה שני מגרשים שבבעלותו נמכרו בכפייה על-ידי כונס נכסים שמונה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו ללא ידיעתו.
לאחר שערך בירור הוא גילה לתדהמתו כי בתיק הוגשו הסכמי הלוואה מזויפים שלכאורה נחתמו בינו לבין אדם שאינו מכיר והנכסים נמכרו לארבעה רוכשים במסגרת הליכי מימוש להחזר חוב מומצא לחלוטין. בעקבות זאת, הוא הגיש תלונה במשטרה וכן תביעה נגד הרוכשים, הזוכה הפיקטיבי שפתח נגדו את התיק, כונס הנכסים שמונה בתיק, לשכת ההוצל"פ בתל-אביב, בנק מזרחי טפחות שהעניק לרוכשים הלוואות משכנתה, רשם המקרקעין בתל-אביב, רשות המיסים ורשם המשכונות.
בתביעה הוא טען כי נפל קורבן להונאה וביקש להשאיר את המגרשים בבעלותו תוך שהדגיש כי הזכויות עדיין לא נרשמו על שם הרוכשים.
הרוכשים טענו מנגד כי רכשו את הקרקעות בהליך רשמי ובתום לב, ומשכך זכויותיהם גוברות אף שהעסקה עוד לא הושלמה ברישום. התובע, הם טענו, יכול פשוט לתבוע פיצויים מהמעורבים בהונאה.
ה"זוכה" טען להגנתו שבסך הכל עשה טובה לחבר שביקש ממנו לגבות בשבילו חוב בהוצאה לפועל. כונס הנכסים הוסיף כי לא היה מודע לתרמית ואינו יודע כיצד הוא יכול "לפתור את הפלונטר".
לא אפשרי מוסרית
השופט דורון חסדאי קבע כי אין ספק שהליך ההוצל"פ נגד התובע היה "כל כולו פרי הונאה ותרמית אחת גדולה". השופט הוסיף כי בנסיבות המקרה זכות הקניין של התובע גוברת על זכויותיהם של הרוכשים מאחר שהמגרשים עוד לא נרשמו על שמם ובשלב הנוכחי אי אפשר לומר שהם נוהגים בתום לב.
השופט הבהיר כי גם אם בתחילה הרוכשים לא ידעו על התרמית ברור שהיום הם יודעים עליה. "משיודעים הנתבעים-הקונים בידיעה ודאית, ברורה ומוחשית כי הליך ההוצל"פ בו נטלו חלק היה שיקרי, מרמתי וכוזב, וכי ההתמחרות בה נטלו חלק נועדה לשלול קניינו החוק של אדם 'על לא עוול בכפו', וביודעם כי הבעלים כדין (התובע) זועק כעת ונלחם על קניינו 'הנגזל', הרי שידיעתם זו שוללת את תום ליבם", כתב.
השופט הוסיף כי הטענה של הרוכשים שהתובע יכול לדרוש פיצויים לא ראויה, לא מוסרית ולא אפשרית משפטית. משכך, הוא קבע כי התובע היה ונשאר הבעלים במגרשים וביטל את עסקאות המכר.
במסגרת פסק הדין אף מתח השופט ביקורת חריפה על כונס הנכסים וכתב כי "חטא באורח בוטא לתפקידו". ביקורת דומה נמתחה גם על ה"זוכה" אשר שימש "כקוף" בתיק ההוצאה לפועל, היתמם וניסה להתנער מכל קשר לתרמית.
לנוכח התנהלותם, חויבו כונס הנכסים והזוכה הפיקטיבי לשלם לתובע הוצאות של 50,000 שקלים כל אחד. בנוסף, ארבעת המוכרים ישלמו לו יחד 50,000 שקלים.
- ב"כ התובע: עו"ד אבי וינרוט, עו"ד אריק מגידיש
- ב"כ הנתבעים (הרוכשים): עו"ד דורון אריאל ועורך דין מקרקעין אלעד בן־יורם
- ב"כ בנק מזרחי-טפחות: עו"ד מרדכי האן-מרקוביץ
- ב"כ המדינה: עו"ד עדי אברונין - פמת"א (אזרחי)
עו"ד גילה פרין
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.