הורים לבת 16 שנולדה עם פיגור שכלי קשה הגישו ב-2012 תביעה נגד קופת חולים כללית בטענה שמעקב ההיריון היה רשלני. השופט קיבל את התביעה ופסק כי לנוכח הנתונים המדאיגים של העוברית בשליש האחרון להיריון היה מקום להפנות את האם לבדיקות גנטיות.
בשנת 2000 נולדה לבני זוג ממזרח ירושלים תינוקת. לאחר מספר חודשים היא אובחנה עם פיגור התפתחותי ושכלי קשה. לפני כארבע שנים הם תבעו את קופת חולים כללית בטענה כי מעקב ההיריון היה רשלני.
לייעוץ בתחום:
עורך דין רשלנות רפואית
לדבריהם, החל מהשליש האחרון להיריון המדדים הצביעו על האטה חמורה בקצה גדילת העוברית ולכן הרופא המטפל היה צריך להפנות את האם לייעוץ גנטי דחוף שבמסגרתו היו נערכים לה בדיקת מי שפיר או דיקור חבל הטבור. בדיקות אלה היו מגלות כי העוברית סובלת מפגם גנטי חמור ומביאות אותם להפסיק את ההיריון.
במקום זה, הרופא רק הנחה את האם להגיע לבדיקת אולטרסאונד, בה התבצעה הערכת משקל בלבד.
ההורים סיפרו כי מאז לידתה בתם נזקקת להשגחה צמודה. היא אינה יוצרת קשר עין, אינה עצמאית בפעולות היום יום, לא שולטת בצרכיה וזקוקה לסיוע בהליכה, אכילה ורחצה. הם הוסיפו כי לבתם יכולת קוגניטיבית נמוכה ביותר והדיבור שלה לקוי. לדבריהם, הם מגדלים אותה באהבה בבית ואינם מעוניינים לשלוח אותה למוסד.
הנתבעת טענה כי מעקב ההיריון התבצע כמקובל לפי עקומת גדילה מ-1984. לפי עקומה זו העוברית הייתה קצת מתחת לאחוזון 10 ולכן לא היה מקום לחשוד כי היא סובלת מפיגור בהתפתחות או לבצע בירור נוסף.
ההורים השיבו כי היה מקום לבצע את המעקב לפי עקומה מעודכנת יותר מ-1991 שלפיה העוברית הייתה באחוזון 3. בכל מקרה, לדבריהם, הנתבעת הפרה את חובתה ליידע אותם כי קיימת אסכולה רצינית ומשמעותית שפועלת לפי עקומת גדילה אחרות ולפיה העוברית נמצאת בסיכון גבוה למומים.
הנתבעת ענתה כי אין להטיל עליה חובת גילוי זו שכן מדובר ב"מדרון חלקלק" העלול לגרום להצפת המטופלים במידע ולגרום להם לחרדה ובדיקות מיותרות.
"נתונים מדאיגים"
השופט ארנון דראל מבית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי קופת החולים התרשלה הן במעקב ההיריון והן במסירת המידע להורים.
לדבריו, על פי חומר הראיות היה על הרופא לעבוד לפי עקומת הגדילה מ-1991. לפי טבלה זו העוברית הייתה בסיכון גבוה למום, מה שהצדיק הפנייה לייעוץ גנטי.
השופט הוסיף כי גם בהתעלם מהשוני בעקומות הגדילה, בפני הרופא עמדו "שורה של נתונים מדאיגים" אחרים שחייבו התייחסות זהירה יותר להיריון ועריכת בדיקות מקיפות ותכופות יותר.
כמו כן לדבריו, גם בהנחה שמדובר היה במקרה גבולי הנתבעת הייתה צריכה ליידע את ההורים שלפחות לפי חלק מהגישות יש חשש לפגיעה גנטית.
השופט התרשם כי אילו בוצעו הבדיקות הגנטיות בזמן ניתן היה לזהות את המום בטרם הלידה וכי בנסיבות אלה סביר להניח שההורים היו בוחרים לסיים את ההיריון.
השופט קבע כי הילדה נותרה עם 100 אחוזי נכות לכל חייה. הוא קיבל את עמדת ההורים כי עדיף לטפל בה בבית ופסק לטובתה 8,526,000 שקל בגין עגמת נפש, הפסדי שכר, עזרת הזולת והוצאות רפואיות. מהסכום ינוכו תגמולים שיקבלו התובעים מהביטוח הלאומי.
הנתבעת חויבה בנוסף בשכ"ט עו"ד בגובה 23.4% מסכום הפיצויים וכן בהחזר הוצאות האגרה והמומחים מטעם התובעים.
- ב"כ התובעים: עו"ד עידו שטובר, עו"ד יוסי טולדנו
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אריה כרמלי, עו"ד יעל וייסטוך
* עורכת דין ענת גוטמן עוסקת ברשלנות רפואית
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.