תקופת ההיריון והלידה היא אחת התקופות המרגשות והמשמעותיות ביותר בחיי המשפחה. למרבה הצער, ישנם מקרים בהם טיפול רשלני באם או בעובר גורם לנזקים. איך מתמודדים עם רשלנות רפואית בהריון ולידה?
רשלנות בהריון
רשלנות בטיפול רפואי במהלך הריון באה לידי ביטוי באי ביצוע בדיקות נדרשות או אי מתן תשומת לב לממצאים חריגים המחייבים המשך בירור (בדיקות גנטיות או אולטרה סאונד).
מעקב ההיריון מורכב מבדיקות רבות שהרופא המלווה את ההיריון חייב לבצען. על הרופא לשים לב לממצאים חריגים או גורמי סיכון המחייבים הפניה לביצוע בדיקות נרחבות יותר, כדוגמת בדיקת אולטראסאונד של חדרי המוח ובדיקת אקו-לב לעובר. אי ביצוע כל הבדיקות הנדרשות או אי מתן תשומת לב של הרופא המטפל, רופא חדר מיון נשים, רופאים במחלקות הנשים או רופאים במחלקות ההיריון בסיכון, יכול להוות רשלנות רפואית בהריון.
רשלנות בלידה
מבחינת רשלנות בלידה, מדובר במרבית המקרים במצבים של חוסר מעקב או ניטור לא תקין או לא רציף של העובר, מה שמוביל למצוקה ולנזק עוברי.
לידה נחשבת להליך מורכב בו נדרשת מקצועיות וערנות של הרופאים המיילדים והמיילדות. מהלך לידה אשר לא ניתן בו טיפול כראוי יכול להוביל לפגיעה הן ביולדת והן בעובר.
לאורך ההליך נדרש הצוות הרפואי לקבל מספר החלטות מהותיות לעניין אופן הלידה: האם יש לזרז את הלידה, האם יש לנתח באופן מיידי בשל מצוקת עובר, האם ליילד בלידה רגילה – וגינאלית או מכשירנית (באמצעות מלקחיים המונחות על ראשו של הוולד או לידת וואקום) ולחלופין לידה בניתוח קיסרי. החלטה זו היא קריטית וטעות בשיקול הדעת מצד הצוות הרפואי יכולה להוביל לפגיעה קשה בעובר ובאם.
הוכחת הטיפול הרשלני: מה עושים אם מתעורר חשד לרשלנות?
החשד לרשלנות מתחיל כאשר נגרם נזק לעובר או לאם. במצב כזה, מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בתחום לבדיקה עניינית של המקרה, בין היתר בהתייעצות עם מומחה בגניקולוגיה או נוירולוג ילדים.
מה סכום הפיצויים הצפוי?
הפיצוי תלוי כמובן בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. כך לדוגמה, ישנם מקרים בהם במהלך הלידה נתקעות כתפיו של היילוד בתעלת הלידה בשל משקל גבוה (HERB סנדרום) ולתינוק נגרמת פגיעה נוירולוגית בכתפיים. אם בית המשפט מגיע למסקנה שניתן היה למנוע מצב זה באמצעות הערכת משקל והחלטה על ניתוח קיסרי הוא עשוי לפסוק לטובת הקטין פיצוי של מעל מיליון שקל אם מדובר בנכות משמעותית.
מקרים רבים של רשלנות בלידה מתרחשים כאשר האם פונה לבית החולים עם תלונה כי אינה חשה תנועות עובר או מצבים בהם היא מאושפזת בבית חולים בשל גורמי סיכון ולמרות זאת לא ניתנת תשומת הלב הרפואית הראויה למצבה. לעיתים במצב זה, בשל ניטור לא צמוד או חוסר מעקב רפואי כנדרש, לעובר נגרמת מצוקה נשימתית הגורמת לפגיעה מוחית ולעיתים אף מסתיימת בפטירתו.
מהו חלון ההזדמנויות לתביעה?
באופן כללי, כאשר מדובר ברשלנות במהלך ההריון עצמו, כלומר כאשר במהלך ההריון לא אובחן מום בעובר או בעיה גנטית שניתן וצריך היה לגלותה, מדובר בעילת תביעה של ההורים. על פי הלכה חדשה של בית המשפט העליון להורים יש 7 שנים לתבוע ממועד הלידה או מהמועד בו אובחן הנזק (במקרים בהם הנזק ליילוד התגלה במועד מאוחר יותר).
לעומת זאת, כאשר מדובר בפגיעה בתינוק במהלך הלידה, לילד עומדת זכות תביעה עד גיל 25, קרי, 7 שנים החל מגיל 18.
בכל מקרה, כשמתעורר חשד לרשלנות מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לבירור המקרה. ככל שהבירור נעשה מוקדם יותר וסמוך לאירוע הלידה, ניתן לברר אותו בצורה עובדתית ומשפטית טובה יותר.
* עו״ד אייל בן ישי עוסק ברשלנות רפואית בהריון ולידה
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.