'כללית' תפצה ברבע מיליון ש' הורים לילדה עם תסמונת דאון

בית המשפט קבע כי העובדה שלא ניתן להורים הסבר מלא על בדיקת מי שפיר, עולה כדי פגיעה באוטונומיה שלהם – אף שהם ממילא לא היו מבצעים אותה

הורים לבת 9 הלוקה בתסמונת דאון יפוצו ב-250,000 שקלים – כך נקבע לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה. אף שמסקנתה הייתה כי התובעת גם ככה לא הייתה מבצעת בדיקת מי שפיר או הפסקת היריון, קבעה השופטת ישראלה קראי-גירון שעצם מתן ההסבר החלקי מצד קופת החולים על אודות הבדיקה מהווה פגיעה באוטונומיה של ההורים, המצדיקה לפסוק לטובתם פיצוי.

התובעים הם הוריה של ילדה כבת 9, אשר אובחנה אחרי לידתה כלוקה בתסמונת דאון. טענתם המרכזית של ההורים בתביעתם הייתה שהצוות הרפואי מטעם ה"כללית" לא הסביר לתובעת שהייתה אז בת 36, על הסיכונים הכרוכים בהיריון בגיל זה, כגון הסיכון לתסמונת דאון, ולא הפנה אותה לביצוע דיקור מי שפיר.

לטענת ההורים, אם היו ניתנים לאם הסברים על אודות הסיכונים בהיריון מעל גיל 35 ומפנים אותה לדיקור, היא הייתה נשמעת להמלצות ומבצעת את הבדיקה, ובהתאם לתוצאותיה הם היו שוקלים את המשך ההיריון. לשיטתם מדובר ברשלנות רפואית ובפגיעה באוטונומיה שלהם, המזכה אותם בפיצוי.

מנגד טענה קופת החולים שהתנהלות התובעת במהלך ההיריון, אשר אופיינה באי ביצוע בדיקות נדרשות ואי הקפדה על מילוי הנחיות הצוותים הרפואיים, מובילה למסקנה שגם בהנחה שהיא הייתה מופנית לבדיקת מי שפיר, היא לא הייתה מבצעת אותה. בתוך כך הודגש שהתובעים אכן קיבלו מידע על הבדיקה ולמרות זאת נמנעו מלבצעה תוך לקיחת סיכון בהולדת עובר חולה, כך שאין מקום לפסוק להם פיצוי.

הנחות שגויות

השופטת קראי-גירון התרשמה שהתובעת לא הייתה מבצעת את בדיקת מי השפיר, אפילו בהנחה שהייתה מקבלת הסברים מלאים אודותיה. מסקנתה נשענה בין היתר על התנהלות התובעת בהריון, אשר אופיינה באי ביצוע בדיקות בסיסיות כמו סקירת מערכות. מכאן, שסביר להניח שהייתה נמנעת מדיקור מי שפיר הנחשבת לבדיקה פולשנית ובעלת סיכון.

לפיכך השופטת קבעה שאין מקום לפצות את התובעים בשל הולדת בתם בעוולה, שכן לא מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש בין ההתרשלות הנטענת (אי מתן הסברים לגבי מי שפיר) לבין הנזק (הולדת תינוקת עם תסמונת דאון).

עם זאת, השופטת קבעה שמוצדק לפסוק לתובעים פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה. לדבריה, התובעת קיבלה מרופא ה"כללית" מידע חלקי בלבד בנוגע לצורך החיוני בבדיקת מי שפיר עבור הריונית שעברה את גיל 35. ואולם, הרופא לא הסביר לתובעת על היתרונות והחסרונות של הבדיקה, כמו גם הסיכויים והסיכונים בביצועה.

בנוסף מצאה השופטת שהרופא לא וידא כי התובעת מבינה את המידע שנמסר לה, וזאת על רקע הנחות בלתי מבוססות שמדובר באישה אינטלגינטית ומשכילה הנמצאת בהריונה החמישי ואמור להיות מודעת לכלל ההיבטים הנדרשים. אלא שבפועל, מדובר היה בהיריון הראשון שבו הייתה מעל גיל 35.

השופטת הדגישה שלא מדובר היה ברשלנות נקודתית ובודדת, שכן גם בביקורים מאוחרים יותר נמנעו רופאי הכללית מלתשאל את התובעת בעניין דיקור מי השפיר. בנסיבות אלה היא קבעה שעל ה"כללית" לפצות את ההורים ב-250,000 שקל עבור הפגיעה באוטונומיה שנגרמה להם.

• באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.