הילדה טופלה בשן קדמית אך לא עברה בדיקת לסת, ורק שנים אחר כך התגלה שהיא סבלה משבר. "כללית" ניסתה להעביר את האחריות אל הוריה של הילדה, אך השופטת לא השתכנעה.
בית משפט השלום בירושלים קיבל את תביעתה של צעירה בת 25 שתבעה פיצויים בגין טיפול רפואי רשלני שקיבלה כשהייתה ילדה בת 8, לאחר שנפלה מאופניה. השופטת קרן מילר חייבה את קופת חולים "כללית" בפיצויים בסך 48,000 שקל בתוספת, לאחר שקבעה כי הרופא שבדק את התובעת התרשל בכך שלא בדק חשד לשבר בלסת.
האירוע התרחש בשנת 2001 כאשר התובעת הובאה למרפאת "שורש" של קופת החולים, וטופלה בשן קדמית שנחבלה.
כעבור שלוש שנים, בעקבות בדיקה אורתודנטית, התובעת הופנתה לצילום פנורמי בו אובחן שבר בצוואר מפרק הלסת. בעקבות האבחון היא עברה ניתוח במפרק הלסת השמאלי ונזקקה לפיזיותרפיה. עשר שנים לאחר מכן היא נאלצה לעבור ניתוח נוסף באזור הלסת.
בתביעתה היא תבעה פיצוי בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה כתוצאה מהאבחון המאוחר של השבר. טענתה הייתה כי "כללית" התרשלה בכך שלא הפנתה אותה לצילום פנורמי מיד אחרי תאונת האופניים, על מנת לשלול שבר בלסת – אפשרות סבירה לאור הפגיעה בסנטר.
מנגד, כללית טענה כי חלק גדול מהליקויים שאירעו לתובעת נובעים מאירוע החבלה עצמו ולא מהרשלנות הנטענת. בכל מקרה, כללית טענה כי לכל היותר יש לפסוק לתובעת פיצוי בסך של 30,000 שקל בגין כאב וסבל, אך לא מעבר לכך.
כמו כן, "כללית" הגישה הודעת צד שלישי נגד הוריה של התובעת, בטענה שהם הפרו את חובתם להשגיח ולפקח על בתם, כיוון שלא הביאו אותה לטיפול במהלך שלוש השנים שאחרי התאונה, אף שהיא סבלה מבעיות שונות באזור הלסת.
המטופל לא תמיד יודע
דווקא חוות דעת מומחה מטעמה של "כללית" – שזכה למחמאות מהשופטת על מקצועיותו והגינותו – היטתה את הכף לטובת התובעת.
מחוות דעתו של מומחה זה, עלה כי רופא סביר שבודק ילדה שנפלה על הסנטר, צריך לחשוד לשבר בלסת, ולכן עליו לבצע בדיקה קלינית לשלילת שבר כזה – בדיקת תנועת הפה והלסת, בידקות כאב במישוש, איתור נפיחות – או להפנות את הילדה לבדיקתו של כירורג פה ולסת או רופא שיניים. מאחר ששתי פעולות אלו לא נעשו על ידי הרופא שטיפל בזמנו בתובעת, הרי שלפי השופטת הייתה התרשלות.
בהקשר זה נדחתה עמדת הרופא שטיפל בתובעת, שטען כי עליו להתייחס רק לתלונות הספציפיות המועלות בפניו ולא מעבר לכך.
"לא תמיד יודע המטופל להצביע על מקור הכאב או על הפגיעה המדויקת, והשאלה צריכה להיות האם רופא סביר היה צריך לחשוד לפגיעה מסויימת על בסיס הנתונים שהונחו בפניו. מקל וחומר הדברים אמורים כאשר מדובר בילדה בת 8 שנחתכה בסנטרה ואין וודאות כי תוכל לתאר כאב או פגיעה בלסת הסמוכה", כתב השופטת.
בנוגע לנזק, השופטת הבהירה כי לתובעת אין נכות תפקודית כלשהי, ומשכך אין לקבוע לה הפסדי שכר לעבד ולעתיד.
בסיכומו של דבר, הפיצוי שנפסק ניתן בעיקר בגין הכאב והסבל שחוותה התובעת. בסיומו של פסק הדין השופטת דחתה את הודעת צד ג' נגד הוריה של התובעת, וציינה כי לעיתים דווקא לאנשים הקרובים שרואים את השינוי באופן הדרגתי, קשה לשים לב לשינויים או מגבלות גופניות.
- ב"כ התובעת: עו"ד עמוס גבעון
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יעל ויסטוך
עו"ד איתן גליק
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.