התובעת קיבלה הורמון לטיפול בתופעות גיל המעבר אף שאסור היה לה ליטול אותו לאור ההיסטוריה הרפואית שלה. השופט: "לא הייתה קיימת כל הצדקה להעמיד את חייה של התובעת בסכנה".
בימ"ש השלום בתל-אביב הורה לקופ"ח כללית לשלם פיצויים של 314 אלף שקל לאישה שניזוקה עקב רשלנות רפואית של גניקולוג בכיר שרשם לה טיפול בהורמון שלא הלם את מצבה הרפואי וסיכן את חייה. בנוסף לפיצוי היא זכתה גם בהוצאות משפט של כ-73 אלף שקל.
התובעת – אישה בשנות ה-60 לחייה ואחות במקצועה – נטלה גלולות הורמון מסוג פרמיל במשך שש שנים עד שנת 1998, לטיפול בתופעות גיל המעבר, כגון גלי חום.
באותה עת, בעקבות כאבים ברגלה, היא פנתה למספר בדיקות שבוצעו בבתי החולים "אסף הרופא" ו"תל השומר". בסיכומו של בירור הרופאים השונים הגיעו למסקנה שהיא כנראה סבלה מפקקת ורידים ברגליים (DVT). בעקבות זאת הופסק הטיפול בפרמיל והומלץ לה לנסות הורמון צמחי, מאחר שהורומון הפרמיל מסכן נשים הסובלות מ- DVT.
כשנה לאחר מכן הרופא המליץ לה שוב ליטול פרמיל. היא עשתה כבקשתו וחודשים ספורים לאחר מכן סבלה מתסחיף ריאתי, ואושפזה בתל-השומר במצב של סכנת חיים.
ב-2007 היא הגישה תביעה כנגד קופ"ח כללית והרופא. ב-2013 הרופא הלך לעולמו כך שהתביעה המשיכה להתנהל נגד קופת החולים.
טענתה העיקרית של התובעת הייתה כי הרופא התרשל בכך שרשם לה פרמריל תוך ידיעה שבעברה הרפואי הלא-רחוק הייתה אבחנה של חשד ל-DVT, ותוך ידיעה שמתן גלולות הורמונליות במצב כזה טומן בחובו את הסיכון החמור להיווצרות קרישי דם.
הנתבעים טענו כי לא הוכח שהתובעת סבלה מאירוע של DVT וכי אפשרות זו למעשה נשללה על ידי הרופאים.
כמו כן, נטען בין היתר כי התובעת הטעתה את הרופא כיוון שלא הציגה בפניו את מצבה הרפואי לאשורו.
לא קיבלה הסבר מלא
בפסק דין רחב היקף, השופט יובל גזית השתכנע שהרופא ידע על החשד ל-DVT וציין בנוגע כי "האפשרות כי [התובעת, ת"ג] תבחר להטעות את רופאה במזיד על מנת למצוא מזור למכאוביה אינה תואמת את מכלול הראיות בשטח ואף אינה תואמת את התרשמותי ממנה".
במישור המשפטי, לאחר ניתוח מעמיק של חוות הדעת הרפואיות, השופט קבע שמתן ההורמון חרג מהפרקטיקה הרפואית המקובלת והסבירה, ולכן מהווה רשלנות רפואית.
השופט אף ציין כי מכלול המומחים בתיק העידו על קשר סיבתי ברור בין הטיפול ההורמונלי לחולי DVT לבין היווצרות או הגברת נטייה לקרישי דם.
בפסק הדין אף נכתב כי "עת מדובר בטיפול שנועד לשפר את איכות החיים – אפילו במידה ניכרת – לא הייתה קיימת כל הצדקה להעמיד את חייה של התובעת בסכנה".
בהמשך פסק הדין השופט ניתח את הנזקים שנגרמו לתובעת, וקבע לה נכות תפקודית בשיעור של 15%. בסופו של דבר השופט העריך שלתובעת נגרם נזק בשיעור של 314,000 שקל.
חלק ניכר מהפיצויים נפסקו עבור כאב וסבל (194,000 שקל). כמו כן, חלק מהפיצוי נפסק עבור פגיעה באוטונומיה, מאחר שהשופט השתכנע שהתובעת לא קיבלה הסבר מלא על הסיכונים שבנטילת פרמריל במצבה. הנתבעים חויבו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 73,400 שקל.
בתוך כך השופט דחה הודעת צד שלישי שהגישה הקופה נגד משרד הבריאות, בטענה שרופאי תל השומר התרשלו בכך שלא נתנו לתובעת הוראות מפורשות שלא ליטול תרופות הורמונליות. השופט השתכנע שהבירור שנעשה על ידי הרופאים היה מקיף ויסודי, ותלונותיה זכו למענה רפואי הולם.
- ב"כ התובעת: עורך דין רשלנות רפואית ר. נבות גלוסקה
- ב"כ הנתבעים: עו"ד שמעון כץ, עו"ד רבקה כץ
- ב"כ צד ג': עו"ד לירון ליברמן
עו"ד תמר גמליאל
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.