אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> ירושות וצוואות >> כספי הירושה מימנו את הדירה המשותפת – האישה הפסידה

כספי הירושה מימנו את הדירה המשותפת – האישה הפסידה

מאת: עו"ד תמר (פיו) סוטיל | תאריך פרסום : 28/10/2018 13:56:00 | גרסת הדפסה

עו"ד משפחה, כספי הירושה מימנו את הדירה המשותפת – האישה הפסידהעו"ד תמר פיו סוטיל (צילום: בני לפיד) [תמונת אילוסטרציה חיצונית: ginasanders,123RF ]

לאחר שבני הזוג התגרשו ודירתם נמכרה תבעה האישה מבעלה לשעבר 109 אלף שקל שהשקיעה ברכישה מתוך הירושה שלה, שלטענתה לא נחשבת לרכוש משותף. בית המשפט דחה את גישתה.

בית המשפט למשפחה בטבריה דחה לאחרונה תביעה להחזרת 109 אלף שקל שקיבלה אישה בירושה ושימשו לרכישת הדירה שלה ושל בעלה לשעבר. השופטת אביבית נחמיאס קבעה כי כעקרון כספי ירושה לא נחשבים לרכוש משותף אך במקרה הנוכחי הם נטמעו בו, מה גם שמרגע שהדירה נרשמה על שם שני בני הזוג הם בעצם מתנה שהאישה לא יכולה לבטל.

בני הזוג רכשו את הדירה ב-2013 תמורת 490 אלף שקל ורשמו אותה על שמם בחלקים שווים. הרכישה מומנה בין היתר באמצעות משכנתא ו-109 אלף שקל מתוך כספים שקיבלה האישה בירושה.

שלוש שנים לאחר מכן האישה עזבה את הבית והגישה תביעה לחלוקת רכוש. במסגרת זו הדירה נמכרה והאישה תבעה לקזז מחלקו של בעלה לשעבר בתמורה את אותם 109 אלף שקל מכוח חוק יחסי ממון שקובע כי כספי ירושה לא נכללים ברכוש המשותף. הגרוש התנגד כמובן.

השופטת אביבית נחמיאס צידדה בעמדת הגרוש תוך הפנייה לפסיקות רבות שבהן נקבע כי מרגע שכספי ירושה או מתנה מוזגו לתוך הרכוש המשותף הם הופכים למשותפים.

השופטת הבהירה כי מרגע שהדירה נרשמה על שני בני הזוג בחלקים שווים הרי שהיא שייכת לשניהם ואין מקום להתחקות אחר ההשקעה הנפרדת של כל אחד מהם ברכישה.

לא מחזירים מתנה

גם דיני המתנה מובילים למסקנה הזו. "בהתאם לפסיקה, פירוק שיתוף בנכס משותף, נעשה ללא קשר למידת ההשקעה של כל צד בנכס, שכן ההנחה היא שבני הזוג התכוונו לאיזון ולשוויון, וכל תרומת יתר של צד אחד היא בגדר ויתור או מתנה של צד זה לצד האחר", כתבה.

לדבריה, "משבסופו של יום הצדדים רשמו את הדירה על שמם בחלקים שווים, יש לקבוע כי כספים אלה ניתנו במתנה מהתובעת לנתבע, מתנה שהושלמה עם נתינת הכספים ורישום הדירה. בנסיבות אלה אין נותנת המתנה רשאית לחזור ממנה, ולפיכך אינה זכאית לקבל לידיה את הכספים ששימשו לרכישת הבית המשותף...".

השופטת ציינה לבסוף כי היא אמנם מבינה את תחושת חוסר הצדק של התובעת – שגרה עם בעלה בדירה תקופה קצרה של 3 שנים בלבד – אך זו לא עילה לחזרה ממתנה שהושלמה.

לפיכך השופטת דחתה את התביעה וקבעה כי הכספים שקיבלו בני הזוג ממכירת הבית יחולקו ביניהם בחלקים שווים. למרות זאת, היא החליטה שלא לחייב את התובעת בהוצאות משפט.

עו"ד תמר (פיו) סוטיל עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום ירושות וצוואות באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום ירושות וצוואות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ