שתי חברות קבלן שהתקשרו ביניהן, שלחו את העובד לעבוד בחברת בנייה. לאחר זמן מה, העובד חשב שהוא פוטר ודרש תשלום עבור זכויותיו. בית הדין מצא ששיטת ההעסקה נועדה לחמוק מתשלום הזכויות.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל בשבוע שעבר חלק מתביעתו של עובד זר מאריתריאה שהועסק בענף הבנייה באמצעות "התקשרות משולשת" בין שתי חברות השמה וחברת בנייה אחת. השופט אורן שגב קבע כי ההתקשרות בין החברות נועדה לחמוק מקיום חוקי העבודה, ולכן שלוש החברות יצטרכו לשלם לתובע כ-112 אלף שקל עבור זכויות סוציאליות, שעות נוספות, פיצוי על אי מסירת תלושי שכר והוצאות משפט.
לדברי העובד, במהלך התקופה שבין דצמבר 2009 לינואר 2014 הוא הועסק על ידי שתי חברות קבלן – "ענבר (י.צ.) שירותים" ו"ק.ו. אגרד ג'וב שירותים" – והוצב לעבוד בארבעה פרויקטים של חברת הבנייה "רום גבס", אך פוטר במפתיע לאחר שביקש תשלום עבור זכויותיו הסוציאליות ושעות נוספות.
ארבעה חודשים לאחר מכן, העובד תבע את שלוש החברות, שלשיטתו העסיקו אותו במשותף ו"ארגנו" צורת התקשרות שתאפשר להן למקסם רווחים "על גבו" ועל חשבון זכויותיו.
כך, לטענתו, הוא קיבל תלושי שכר חלקיים ופיקטיביים, לא שולמו לו שעות נוספות וזכויות סוציאליות כמו דמי הבראה, חופשה, חגים ופנסיה, והוא לא קיבל פיצויי פיטורים. באשר לחישוב זכויותיו הוא טען כי הוא זכאי לתנאים של עובד בנייה בהתאם להסכם הקיבוצי החל בענף.
בתגובה, כל אחת מהחברות הכחישה כי פיטרה את התובע או שהייתה המעסיקה שלו, וטענה ששימשה בסך הכל כ"צינור" להעברת שכר. באשר לתשלום הזכויות, "ענבר" טענה כי השכר השעתי של התובע (31 שקלים) כלל את התשלום עבורן, ו"רום גבס" טענה כי התובע לא נחשב לעובד בנייה מאחר שלא ביצע עבורה עבודות בנייה והועסק בפועל על ידי חברת כח אדם.
ניסו להתחמק, ונכשלו
אך כבר בתחילת פסק הדין השופט שגב הבהיר כי יש לראות בשלוש החברות כמעסיקות במשותף של התובע.
השופט הסביר כי במקרה של "העסקה משולשת" שכזו, זהות המעסיק נבחנת בין היתר על בסיס ההסכם בין החברות. במידה שיתגלה כי ההתקשרות נועדה להסוות את יחסי העבודה ולהתחמק מחובות החלות על המעסיק (כמו תשלום זכויות), בית הדין ייטה להכיר ביחסי עובד-מעביד.
במקרה הנוכחי, השופט מצא כי תבנית ההעסקה במסגרתה "ענבר" העסיקה את העובד באמצעות "ק.ו אגרד ג'וב", ששלחה אותו לעבוד מטעמה ב"רום גבס" – אפשרה לחברות לחמוק ממילוי חובותיהן כלפי התובע. אם לא די בכך, "ענבר" "גזרה" רווח של 4 שקלים מכל שעת עבודה של התובע כך שבפועל שולם לו שכר נמוך שלא כלל תוספת עבור שעות נוספות ולא הספיק לכיסוי זכויותיו.
כמו כן נקבע כי התובע הוכיח שביצע עבודות בנייה ולכן תנאיו הסוציאליים צריכים להיות מחושבים לפי ענף הבנייה.
עם זאת, גרסת התובע בדבר הפיטורים לא הייתה אחידה ומשכך, השופט לא שוכנע שהוא אכן פוטר.
לפיכך, התביעה התקבלה ברובה ושלוש החברות, לרבות הבעלים של אחת מהן, חויבו לשלם לתובע 102,404 שקלים עבור זכויות סוציאליות בהתאם לתנאי ענף הבנייה, שעות נוספות ופיצוי על אי-מסירת תלושי שכר. בנוסף, ישולם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקלים.
- ב"כ התובע: עו"ד דיני עבודה דוד בר חוה
- ב"כ הנתבעים: עו"ד צפריר פז, עו"ד אפרת סיבוני ועו"ד דורון וויטיץ
עו"ד ורד שדות
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.