בהליך קודם כבר נקבע כי עולה חדשה שמשכנה את דירתה לא הבינה על מה חתמה והסכם ההלוואה בוטל. המלווה ניסה לפעול בדרך אחרת ולאכוף הסכם פשרה שגובש בהליכי הוצל"פ שפתח נגדה - אך נדחה גם הפעם מאותה סיבה.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה לאחרונה תביעה לאכיפת הסכם פשרה שגובש בלשכת ההוצאה לפועל בין מלווה לבין עולה חדשה כבת 75 שמשכנה את דירתה לטובת הלוואה של 600 אלף שקל שנטל בנה. השופט יונה אטדגי הסתמך על פסק דין קודם שביטל את שטר הסכם ההלוואה והמשכנתא משום שבעלת הדירה, שאינה דוברת עברית, לא הבינה על מה היא חותמת. נקבע כי היסק לוגי פשוט מוביל למסקנה שאי אפשר לקיים הסכם פשרה משטרתו מימוש משכנתא שבוטלה.
בנה של בעלת הדירה נטל לפני כ-5 שנים הלוואה של 600 אלף שקל מאדם פרטי, החתים את אמו כלווה ומשכן את ודירתה שבתל-אביב לטובת המלווה. לאחר שלא עמד בהחזרים, פתח המלווה בהליכי הוצאה לפועל נגד אמו וביקש לממש את המשכנתא.
במרץ 2015 הגיעו המלווה ובעלת הדירה להסכם פשרה שאושר על ידי רשמת ההוצאה לפועל, ובמסגרתו הוסכם בין היתר כי האישה תגור בדירה שנה נוספת תמורת תשלום דמי שכירות, והדירה תימכר לאחר מכן.
אלא שבחלוף שנה לא פינתה האישה את הדירה ובהמשך אף התקבלה תביעה שהגישה לביטול הסכם ההלוואה ושטר המשכנתא. בפסק הדין נקבע כי בעלת הדירה - עולה חדשה כבת 75 שלא דוברת עברית - לא הבינה על מה היא חותמת ולא הייתה מודעת לכך שהיא עומדת לאבד את קורת הגג שלה.
לאחר שערעור שהגיש המלווה לעליון נדחה הוא ניסה לנקוט בדרך אחרת. הפעם הוא ביקש מבית המשפט לאכוף את הסכם הפשרה שנכרת בהוצאה לפועל.
המלווה טען בין היתר כי ההליכים הקודמים התייחסו רק להסכם ההלוואה ולא פגמו בתוקף הפשרה שאושרה כפסק דין מחייב.
מנגד טענה בעלת הדירה (המשיבה) כי הקביעות העובדתיות של ההליך הקודם תקפות גם בהליך זה - שכן היא לא ידעה ולא הבינה על מה היא חותמת וודאי שלא התכוונה לוותר על דירתה.
הוטעתה
אולם השופט אטדגי קבע כי מטרת הסכם הפשרה הייתה להביא לפירעון הלוואה באמצעות מימוש משכנתא, ומכאן - שמרגע שהמשכנתא בוטלה "ההיסק הלוגי הפשוט המתבקש" הוא שגם ההסכם בטל מאותה סיבה.
"המסקנה העובדתית המתבקשת היא, שכשם שהמשיבה לא ידעה ולא הבינה שהיא חותמת על הסכם הלוואה ועל שטר משכנתא, כך היא לא הבינה שהיא חותמת על הסכם הפשרה", נכתב.
למעלה מכך, השופט הוסיף כי גם העדויות בהליך הנוכחי תומכות בכך שבנה החתים אותה על המסמכים מבלי להסביר לה במה מדובר, ולכך מצטרפת גם התרשמותו האישית כי המשיבה לא מבינה מה קורה סביבה "אם משום גילה המבוגר, אם משום חוסר שליטתה בשפה העברית... אם משום שהיא סומכת באופן מוחלט על בנה ועל נכדה שהטעו אותה בכל השתלשלות הדברים כאן, ואם משום כל אלה יחד".
לפיכך התביעה נדחתה אם כי המלווה לא חויב בהוצאות והובהר לו כי הוא עדיין רשאי לנקוט בהליכים נגד בנה של המשיבה.
עו"ד צבי מרגלית
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.