העובדת הועברה לשמש כפקידה באגף הגבייה במקום לחזור לתפקידה הקודם כמנהלת לשכת מהנדס העיר. אף ששכרה לא נפגע נקבע כי מדובר בהפרה של חוק עבודת נשים ושל חובות ההגינות ותום הלב.
בית הדין לעבודה בתל-אביב חייב לאחרונה את עיריית גבעתיים בפיצויים של 36 אלף שקל עקב שינוי תפקידה של עובדת שחזרה מחופשת לידה. השופטת אסנת רובוביץ-ברכש קבעה כי ההחלטה להמשיך להעסיק את המחליפה מבלי להתריע בפני העובדת על השינוי ולאפשר לה את זכות הטיעון מהווה הפרה של חוק עבודת נשים ושל חובות ההגינות ותום הלב.
העובדת הועסקה כמזכירה של מנהל אגף מהנדס העיר במשך כשנה וחודשיים. בדצמבר 2015 היא יצאה לשמירת היריון ובהמשך לחופשת לידה שהוארכה לחצי שנה.
בזמן שחלף ביצעה העירייה שינויים ארגוניים במסגרתם מהנדס העיר הועבר לתפקיד אחר ותחתיו מונתה מהנדסת חדשה. זמן קצר לפני שהייתה אמורה לשוב מהחופשה גילתה העובדת כי המחליפה שלה הפכה למזכירה הקבועה של המהנדסת החדשה, ואילו לה הוצע לעבוד במחלקת הגבייה.
משלא הייתה מרוצה מהתפקיד הסכימו להעביר אותה חזרה לאגף התכנון אולם הציבו אותה בשולחן ארעי במסדרון ליד השירותים, והפכו אותה לפקידה כללית. בחלוף 5 חודשים ולאחר שבקשותיה לחזור לתפקידה המקורי נענו בסירוב היא התפטרה ותבעה את העירייה על הפרת חוק עבודת נשים.
העירייה טענה מנגד כי הזזת העובדת מתפקידה נעשתה כחלק משינוי ארגוני כולל שהיא עודכנה לגביו. עוד נטען כי מאחר שהעובדת לא הייתה מרוצה מהתפקיד החדש ניסו למצוא לה תפקידים חלופיים ובסופו של דבר היא אף הוחזרה לעבוד באותו אגף. העירייה אף הדגישה כי תנאי העבודה של התובעת לא השתנו.
השינוי הארגוני לא הצדיק
השופטת רובוביץ-ברכש קבעה כי אמנם תנאי השכר והשעות של התובעת לא נפגעו עם חזרתה מחופשת הלידה, ואף נהפוך הוא – היו חודשים שבהם הרוויחה יותר ועבדה פחות שעות.
ואולם, למרות זאת נקבע כי העירייה פעלה בניגוד להוראות חוק עבודת נשים ותכליתו בעצם ההחלטה שלא להחזיר את העובדת לתפקיד שבו שימשה טרם יציאתה לחופשה, שעה שהמשרה עצמה לא בוטלה עקב השינוי הארגוני ותוך שהוחלט להמשיך את עבודתה של המחליפה.
הובהר כי אף שמעסיק רשאי וזכאי לבצע שינויים ארגוניים, במקרה הנוכחי הם לא הצדיקו את הזזת התפקיד כאשר לתובעת אפילו לא ניתנה הזדמנות אפילו לנסות לעבוד תחת מהנדסת העיר החדשה. "לא מן הנמנע", נכתב, "כי אילו התובעת לא הייתה יוצאת לשמירת הריון וחופשת לידה והיתה נשארת בעבודתה גם לאחר השינוי הארגוני הייתה נשארת בתפקידה ולא היתה מתפטרת כלל".
השופטת ציינה עוד כי לא הובאה בפניה כל עדות או ראיה לכך שהעירייה עדכנה את העובדת על השינויים המתוכננים מבעוד מועד או הסבירה לה מה עמד מאחורי החלטתה. באופן הזה, נקבע, פגעה העירייה בזכות הטיעון של העובדת בנוגע לשינוי והפרה את חובות תום הלב וההגינות כלפיה.
לפיכך נפסק כי "התנהלות הנתבעת מנוגדת לתכלית חוק עבודת נשים לפיו על המעסיק להחזיר עובדת לאחר חופשת לידה, לתפקיד אותו ביצעה טרם יציאתה...".
בסיכומו של דבר נפסקו לתובעת פיצויים של 28,000 שקל בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 8,000 שקל.
עו"ד ויסאם מוקטרן
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.