התינוק השתייך לקבוצת סיכון אך לא נכלל ברשימת הזכאים לחיסון ה-RSV היקר. נקבע כי הצוות הרפואי התרשל כשלא עדכן את ההורים על יתרונות החיסון והאפשרות לפנות לוועדת החריגים של קופת החולים.
בית משפט השלום בתל-אביב קבע לאחרונה כי ההסתדרות המדיצינית הדסה ובית החולים האוניברסיטאי שבירושלים ישלמו כ-100 אלף שקל פיצויים והוצאות לילד כבן 9 עם תסמונת דאון, שכשהיה בן חודש וחצי לקה בדלקת סימפונות חמורה (ברונכיוליטיס).
השופט משה תדמור ברנשטיין קבע כי בית החולים התרשל והפר את חובת הגילוי המוטלת עליו, משום שלא נאמר להוריו שהוא נמצא בקבוצת סיכון להידבקות בווירוס RSV שגורם למחלות נשימתיות קשות, ובאפשרותם לבקש מוועדת החריגים של קופת החולים מימון לחיסון היקר שניתן אוטומטית רק לקבוצה מצומצמת של תינוקות.
התובע נולד ב-2011. לאחר הלידה הוא אובחן עם תסמונת דאון שלוותה במומים בלב ובלחץ דם ריאתי, ואושפז למשך 31 ימים ביחידה לטיפול מיוחד ביילוד.
12 יום לאחר ששוחרר הוריו הגיעו עמו לבית החולים בשל בעיות נשימה ואז התברר כי חלה בברונכיוליטיס עקב הידבקות בנגיף ה-RSV. התובע אושפז למשך שבועיים ולאחר שחרורו טופל בתרופות שונות ונזקק לתוספות חמצן ומעקב קרדיולוגי.
בתביעה שהגיש יחד עם הוריו ב-2015 נטען לרשלנות רפואית עקב אי מתן חיסון מפני הווירוס למרות השתייכות התובע לקבוצת סיכון שנכללת ברשימת מיועדי החיסון של משרד הבריאות.
לחילופין נטען כי גם אם הילד לא היה זכאי לקבל את החיסון הרי שהצוות הרפואי התרשל כשלא הסביר להורים על יתרונות החיסון במצבו של בנם ולא המליץ להם לפנות לוועדת החריגים של קופת החולים בבקשה למימון.
הנתבעים טענו מנגד כי תינוקות שנולדים עם תסמונת דאון לא נכללים בקבוצה שאושרה לקבלת חיסון אוטומטי, כך שהתובע לא היה זכאי לחיסון ממילא. באשר להמלצה, נטען כי ייתכן שהיה כדאי ליידע את ההורים על החיסון אך מכל מקום סביר להניח שגם הוועדה הייתה דוחה אותם נוכח העובדה שמצבו של הילד לא היה מן החמורים.
לצייד במידע הדרוש
השופט תדמור ברנשטיין קבע כי התובע אכן היה בקבוצת סיכון בשל תסמונת הדאון והתסמינים שליוו אותה. עם זאת, הוא לא נכלל בקבוצה המצומצמת שלגביה אושרה זכאות אוטומטית לחיסון נוכח עלותו הגבוהה. משכך נקבע כי בית החולים לא התרשל בכך שלא חיסן אותו מפני הנגיף.
עם זאת, השופט קבע כי כן הייתה כאן רשלנות באי-מסירת מידע רלוונטי וחשוב עם שחרור התינוק מבית החולים. השופט ציין כי הרופא שטיפל בתובע ציין בעדותו כי מדובר בחיסון חיוני לכל התינוקות, ובפרט לתינוקות בסיכון, דוגמת התובע. בנוסף הוא הודה בדיעבד כי כדאי היה ליידע את ההורים על האפשרויות העומדות בפניהם.
בנסיבות אלה, היה על בית החולים לצייד את ההורים במידע הרפואי המלא על הסיכונים הבריאותיים הבולטים והאמצעים העומדים בפניהם כדי למנוע אותם דוגמת החיסון והאפשרות לפנות לוועדת החריגים.
עם זאת, השופט ציין כי הפיצויים צריכים להיות מתונים בהתחשב בכך שלא בטוח שההורים היו משיגים את החיסון בזמן גם אם המידע היה נמסר להם, ומאחר שהחיסון לא בהכרח מונע את המחלה וההשפעה מסתכמת לעיתים בהחלשת הסימפטומים בלבד.
משכך השופט העריך את הפיצוי הראוי לתובע בגין אובדן סיכויי החלמה חלקיים ב-75 אלף שקלים. לסכום זה יתווספו שכר טרחת עורך דין בסך 17,500 שקל והוצאות משפט.
עו"ד אברהם (בומה) ברחד
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.