הורים לשלושה הגיעו לישראל מניו-יורק לפני כשנתיים. זמן קצר אחרי שהאם נמלטה עם הילדים למקלט לנשים מוכות, הגיש בעלה תביעה להחזרת הילדים לארה"ב לפי חוק אמנת האג
שופט בית המשפט למשפחה בירושלים פליקס גורודצקי דחה לאחרונה תביעת חטיפה שהגיש אב לשלושה נגד האם. השופט דחה את טענתו כי הילדים נחטפו ממקום המגורים הרגיל שלהם בניו-יורק, וקיבל את גרסת האם שהמשפחה הגיעה ארצה לפני כשנתיים במטרה להשתקע כאן. למעשה, הוא שוכנע שהאב הגיש את התביעה רק בשל סכסוך שפרץ בינו לבין האם, שהוביל לבריחתה למקלט לנשים מוכות ולמעצרו.
ההורים, בעלי אזרחות ישראלית ואמריקאית, התגוררו בניו-יורק מספר שנים. שני הילדים הגדולים שלהם, בני 6 ו-7, נולדו בניו-יורק ואילו הבת הקטנה, בת ה-4, נולדה בארץ. לפני כשנתיים הם הגיעו לישראל וכחצי שנה לאחר מכן נמלטה האם למקלט לנשים מוכות יחד עם הילדים, ובעלה נעצר ונחקר בחדש לאלימות במשפחה.
כשבועיים לאחר מעצרו, הגיש האב תביעת חטיפה נגד האם, בטענה שהיא מונעת ממנו להחזיר את הילדים לניו-יורק – מקום המגורים הקבוע והמרכזי שלהם. לדבריו, הוא ואשתו החליטו להגיע ארצה למשך שנה בלבד כיוון שמוסדות החינוך בניו-יורק נסגרו בשל משבר הקורונה והם רצו שהילדים ימשיכו ללמוד. אלא שכשביקש לחזור אשתו סירבה ורקמה נגדו מזימה כדי למנוע ממנו לקחת את הילדים.
האישה טענה לעומת זאת שלא מדובר בחטיפה מאחר שהיא ובעלה החליטו לעלות ארצה וההגעה לכאן לא הייתה זמנית. לדבריה, כבר ב-2016 הם פתחו תיק עלייה וכעת החליטו לממש זאת. לדבריה, הילדים נמצאים כאן כבר חלק גדול מחייהם, השתלבו במסגרות חינוך, רכשו חברים, הם יודעים עברית, אוהבים את הארץ ורוצים להישאר בה.
"עכשיו חזרנו סופית"
השופט פליקס גורודצקי קבע כי האב לא עמד בתנאים להוכחת חטיפה לפי אמנת האג כיוון שלא הצליח להוכיח שהילדים נחטפו ממקום המגורים הרגיל שבו גרו לפני כן. במילים אחרות, בניגוד לטענתו, מקום המגורים הקבוע והאחרון של הילדים הוא ישראל ולא ארה"ב.
השופט דחה את גרסת התובע שלפיה המשפחה הגיעה לארץ רק לשנה והפנה לראיות רבות שהציגה הנתבעת ומעידות שבני הזוג הגיעו לכאן בכוונה להישאר. כך למשל, הסכם שכירות ל-23 חודשים ושאלון שהגישו לביטוח לאומי שבו הצהיר התובע כי ביצע את כל הפעולות הדרושות כדי לסיים את החיים בחו"ל כמו העברת חפצים, מכירת נכסים, רישום הילדים לבתי ספר בישראל, סגירת חשבונות ועוד. עוד הוא הצהיר שם כי ב-2016 הפסיק תהליך עלייה קודם בשל ענייני עבודה אבל "עכשיו חזרנו סופית".
השופט הוסיף כי גרסתו של התובע נחלשת עוד יותר מכך שהסתיר את תהליך העלייה הקודם שלמעשה מחזק את טענת האישה שהחליטו לעלות ארצה. מעבר לכך, השופט ציין שהילדים השתקעו בישראל, השתלבו במוסדות חינוך, לא רשומים במוסדות בארה"ב ונמצאים כאן כבר חלק ניכר מחייהם.
בסופו של דבר השופט שוכנע שהתביעה הוגשה "על רקע הסכסוך שפרץ בין הצדדים... אשר הוביל למעצר התובע ולקרע ממשי ביחסי הצדדים". הוא קבע כי הנתבעת לא ביצעה חטיפה ודחה את התביעה. התובע חויב בהוצאות של 40,000 שקלים.
- ב"כ התובע: עו"ד בנימין (בני) דקל
- ב"כ הנתבעת: רן רייכמן, עו"ד דיני משפחה
עו"ד דורית בן אברהם
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.