זוג שרכש דירה באילת היה אמור להיכנס אליה בספטמבר 2012. מסירת הדירה לא נראתה באופק גם בחלוף שנה ממועד זה ולכן הזוג תבע את הקבלן. הוא מצדו טען ל"כוח עליון" אך השופטת לא השתכנעה וחייבה אותו בפיצוי על העיכוב וגם על עוגמת הנפש של בני הזוג.
בפברואר 2011 רכשו בני זוג מחברת "יוסף צליח" דירת גן בת חמישה חדרים בפרויקט "פטרה" באילת. בחוזה נקבע שהדירה תימסר בסוף אוגוסט 2012, אך לדבריהם, הבנייה התנהלה "בעצלתיים" והושבתה לפרקי זמן ארוכים.
הבנייה מתעכבת?
עורך דין מקרקעין
בחלוף מועד המסירה הם פנו לחברה לקבלת פיצוי אך היא התעלמה מהם. רק לאחר הפעלת "לחץ כבד" היא הודיעה להם שהדירה תימסר בנובמבר 2013. גם במועד זה הדירה לא נמסרה ולכן בני הזוג הגישו תביעה כנגד החברה. הם דרשו פיצוי של 5,500 שקל, ערכה הריאלי של הדירה, עבור כל חודש איחור ובסך הכל 82,500 שקל.
עוד דרשו התובעים 80,000 שקל פיצוי על "עגמת נפש" מכיוון שבשל העיכוב נאלצו להצטופף בדירת ארבעה חדרים ששכרו ולשלם על השכירות בנוסף למשכנתא.
הנתבעת טענה שהאיחור במסירה אינו באשמתה ונבע משתי סיבות מרכזיות. האחת, שינויים רבים שהתובעים ביקשו ממנה לבצע בדירה ושגזלו ימי עבודה רבים. השנייה, "כוח עליון" שעיכב משמעותית את ביצוע העבודות. בהקשר זה הנתבעת פירטה כי הקבלן ששכרה לביצוע הפרויקט נקלע לקשיים ו"נטש את האתר" וכמו כן, הוצא "צו הקפאת הליכים" נגד חברה אחרת שעבורה בוצע הפרויקט בנאמנות.
הנתבעת הוסיפה כי בכל מקרה, מהפיצוי שייפסק יש לנכות 90 יום – "תקופת החסד" שנקבעה בחוזה.
רק נסיבות בלתי צפויות
לקביעת השופטת יסכה רוטנברג מבית משפט השלום בתל אביב, הוכח שהתובעים ביקשו לבצע שינויים בדירה אך לפי החוזה הדבר מצדיק עיכוב של 30 יום בלבד.
כמו כן, הנתבעת לא פירטה את נסיבות נטישת הקבלן המבצע ולא הסבירה מה הקשר בין צו הקפאת ההליכים לבין העיכוב בבנייה.
לדברי השופטת, אירועים אלה בכל מקרה אינם מצדיקים את העיכוב שכן בהתאם לחוזה בין הצדדים רק נסיבות בלתי צפויות שאינן בשליטת החברה ייחשבו "כוח עליון".
השופטת קבעה כי אין לקזז את "תקופת החסד" מסכום הפיצויים. לדבריה, בתי המשפט פסקו כי קבלן יהיה פטור מפיצוי רק אם מסר את הדירה בתוך תקופת החסד וזה אינו המקרה.
עם זאת השופטת דחתה את טענת התובעים לחישוב הפיצויים לפי ערכה הריאלי של הדירה ונקבע כי החישוב יתבסס על הסכום שנקבע בחוזה. בהתאם נקבע כי על החברה לפצות את התובעים ב-4,500 שקל עבור כל אחד מ-14.5 חודשי העיכוב ובסך הכל 65,250 שקל.
השופטת השתכנעה כי לתובעים מגיע פיצוי על עגמת נפש אך כתבה כי הסכום שדרשו חורג מהמקובל ולכן היא רואה לנכון לפסוק להם 7,000 שקל בלבד.
בסך הכל נפסקו לטובת התובעים 72,250 שקל.
בשל המרחק בין מקום מגורי התובעים (אילת) ומקום ניהול המשפט (תל אביב) נפסקו לטובתם הוצאות ושכ"ט עו"ד מוגדלים של 18,000 שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד סיני גלבוע עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.