הורים לשתיים עירבו אותן בסכסוך וכל אחת בחרה צד – הגדולה עברה לאביה והקטנה נשארה עם אמה. כל עוד שתיהן היו קטינות כל הורה נשא בהוצאות של הילדה שאצלו. אחרי שהגדולה בגרה חויב האב במזונותיה. צודק?
אב לשתיים חויב לשלם לבתו הקטנה בת ה-17, שלא גרה איתו ומתנכרת אליו, מזונות של 1,250 שקלים. בית המשפט המחוזי בלוד דחה לאחרונה ערעור שהגיש על החיוב לאחר שקבע כי אי אפשר לראות בנערה כבת מרדנית שמפסידה מזונות, משום שלהתנהלותו של אביה היה חלק נכבד ביחס שלה כלפיו.
סיפור האהבה בין ההורים לא היה שגרתי. הם הכירו כשהאישה הייתה אחות בבית החולים שבו אביו של בעלה לעתיד קיבל טיפול אחרי שנפגע אנושות באירוע טרור שבו נרצחה אמו. לאחר מכן הם נישאו והביאו לעולם שתי בנות – היום בנות 19 ו-17.
לפני כ-6 שנים פרצה ביניהם מריבה קשה, הם נפרדו והחלו לנהל הליכים משפטיים שהשפיעו מאוד קשה על הבנות וכל אחת מהן בחרה צד: הגדולה תמכה באב והקטנה באם. בעקבות המצב שנוצר החליט בית המשפט למשפחה ב-2019 שהמשמורת על הבת הגדולה תהיה אצל האב ואילו הקטנה אצל אמה.
בהמשך, בסוגיית המזונות, נקבע כי כל אחד מההורים יממן את הבת שמתגוררת איתו ומאחר שהאב מתגורר עם אביו ואילו האם שוכרת דירה, הוא ישתתף בשליש משכר הדירה עד גבול של 1,250 שקלים. עם זאת, מרגע שלבת הגדולה ימלאו 18 והוא ישוחרר ממזונותיה יהיה עליו לשלם לאם סכום כולל של 1,250 שקלים עבור השתתפות בצרכי בתו הקטנה. בתוך כך, טענתו של האב כי הילדה, שמתנכרת לו, נחשבת "מורדת" ולפיכך לא זכאית למזונות – נדחתה.
בית המשפט הגיע להחלטה הזו אחרי שקבע כי ההכנסות של ההורים פחות או יותר שוות אף שהאם מרוויחה בפועל יותר. בהקשר הזה נקבע כי האב לא מממש את פוטצניאל ההשתכרות שלו ובוחר להסתפק במשרה חלקית בלבד ובנוסף, יש לו בית בשווי של כ-4 מיליון שקלים. כמו כן, התחשב בית המשפט בחלוקת המשמורת ובצרכי הבנות שהועמדו על 2,500 שקלים לא כולל הוצאות מגורים.
רק כשהסרבנות עצמאית
לאחרונה, שופטי המחוזי צבי ויצמן, הלית סילש ועוז ניר נאוי דחו ערעור שהגיש האב על פסק הדין. הם קבעו כי לנוכח היכולות הכלכליות הזהות של ההורים, ברגע שהאב השתחרר ממזונותיה של בתו הגדולה ראוי שיחלוק עם האם את מימון צרכי הבת הקטנה שנשארה תחת ההשגה והטיפול הבלעדיים שלה. בתוך כך הם הדגישו כי האב חויב במזונות נמוכים יחסית.
עוד קבעו השופטים כי בית המשפט צדק כשדחה את טענת המרדנות. הם הסבירו כי שלילת מזונות מילד שמסרב לקשר עם אחד ההורים נעשית רק במקרים חריגים שבהם ברור שהסרבנות נובעת מרצונו העצמאי.
במקרה הנוכחי, השופטים התרשמו ששני ההורים אחראים לכך שכל בת מצדדת בהורה אחד ומתנכרת לאחר. בהקשר של הבת הקטנה הפנו השופטים לתסקיר הרווחה שבו סיפרה לעובדת הסוציאלית שבעקבות הסכסוך אביה גרם לכך שהמשפחה המורחבת כועסת עליה ומחרימה אותה, ושהוא משקיע באחותה ובה לא.
"בנסיבות שכאלו", כתבו השופטים, "לא ניתן לראות ב-*** בת מורדת המפסידה מזונותיה בשל התנהלותה, שכן נראה כי להתנהלות המערער חלק נכבד ביחסה".
האב חויב לשלם לאם הוצאות של 15,000 שקלים בהתחשב בכך שערעור נוסף שלו, כנגד חלוקת הזכויות הפנסיוניות באופן לא שוויוני, נדחה אף הוא.
עו"ד רחל מור
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.