מבוטחת של ״מגדל״ נטלה הלוואה מהחברה אותה לא הצליחה להחזיר. בית המשפט אישר למבטחת לקזז את החוב מחיסכון קופת הגמל של האישה. לאחרונה דחה בית המשפט העליון ערעור שהגישה המבוטחת.
ב-2015 לוותה מבוטחת של ״מגדל״ 200,000 שקל מהחברה. בהסכם צוין כי במקרה של אי עמידה בהחזרים תוכל מגדל לפדות את כספי ביטוח המנהלים של המבוטחת. המבוטחת לא החזירה את ההלוואה והוכרזה כפושטת רגל. לאחרונה פסק בית המשפט העליון כי מגדל זכאית לקזז את החוב מכספי הקצבה הפנסיונית של האישה.
בהסכם ההלוואה נכתב כי אי עמידה באחד התשלומים החודשיים יהווה ״הפרה יסודית״ שתזכה את מגדל להעמיד לפירעון מיידי את יתרת ההלוואה. עוד נכתב כי לצורך תשלום החוב מגדל תוכל לבצע פדיון חלקי או מלא פוליסת ביטוח המנהלים של המבוטחת.
המבוטחת כאמור לא עמדה בהחזרים והיא ובעלה הוכרזו כפושטי רגל. על רקע זה ביקשה מגדל לאשר לה לקזז את יתרת ההלוואה מכספי הפנסיה המגיעים למבוטחת.
לפני כשנה קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה והתיר למגדל לקזז א הסכום. על החלטה זו הגישה המבוטחת ערעור לבית המשפט העליון.
היא טענה כי הוראות הסכם ההלוואה המתירות שעבוד, עיכבון או קיזוז של כספי הפוליסה חסרות תוקף שכן הן עומדות בסתירה לחוק. לדבריה, חוק קופות הגמל אוסר על שעבוד כספי קופת גמל. זאת ועוד, פקודת פשיטת הרגל קובעת במפורש כי נאמן יוכל לפדות כספים מתוך קופת גמל של חייב רק באישור בית המשפט. עוד נטען כי הענקת זכות קיזוז למגדל גורמת להעדפת נושים אסורה.
מגדל טענה מנגד כי במסגרת ההסכם המערערת העניקה לה במפורש זכות שעבוד וקיזוז של יתרת ההלוואה כנגד כספי הקצבה. לדבריה, מכיוון שלעמית בקופת גמל יש אפשרות על פי דין לפדות את כספי הקצבה גם בטרם הגיע לגיל פרישה (בכפוף לניכוי מס), אין מניעה לשעבד כספים אלה.
עוד טענה המבטחת כי החליטה להעניק למערערת את ההלוואה תוך הסתמכות על הכספים הצבורים לזכותה בפוליסה.
מערכת חיובים הדדית
השופט יורם דנציגר דחה את הערעור וקבע שמגדל רשאית לקזז את כספי הפוליסה כנגד יתרת ההלוואה.
השופט הבהיר שהמחוקק הכיר באפשרותו של מבטח שמלווה כספים למבוטח להיפרע מכספי הפוליסה במקרה של אי עמידה בהחזרים. הוא ציין בהקשר זה כי תקנות קופות הגמל קובעות שכאשר חברת ביטוח נותנת הלוואה למבוטח והאחרון מבקש לבצע פדיון מוקדם של הכספים העומדים לזכותו, הסכום ישמש קודם כל לפירעון ההלוואה. בנוסף, חוזר הממונה על שוק ההון קובע כי ניתן לקזז הלוואה מול כספי חיסכון צבורים כ״צעד אחרון״.
עוד ציין השופט כי בפקודת פשיטת הרגל הסדר ייחודי המכיר בזכות הקיזוז של נושה בתנאים מסוימים. לדבריו, הפסיקה קבעה שאת הסדר הקיזוז שבפקודה יש לפרש בצמצום כיוון שהוא פוגע בעיקרון השוויון בין הנושים, ואולם, במקרה זה מתקיימים התנאים המאפשרים את הקיזוז.
בין היתר כתב השופט שבין המבוטחת למגדל מתקיימת מערכת חיובים הדדית ״ברת תביעה״ – למערערת חיוב כלפי מגדל לפרוע את ההלוואה ולמגדל חיוב כלפיה להעמיד לזכותה את כספי הפוליסה שנצברו במועד מסוים.
השופט כתב עוד כי במקרה זה אין פגיעה בנושים האחרים מכיוון שכספי הקצבה ממילא אינם מהווים חלק מקופת פשיטת הרגל.
המערערת חויבה בהוצאות של 5,000 שקל.
השופטים דוד מינץ וענת ברון הצטרפו לפסק הדין.
עו"ד תומר כנפי
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.