בת 29 שעברה ניתוח ״שרוול״ באיכילוב סבלה מהתדרדרות במצבה בעקבות דלף. בית המשפט פסק לה פיצוי על פגיעה באוטונומיה לאחר שקבע כי לא קיבלה הסבר מלא על הסיכון
השופטת שלומית יעקובוביץ קיבלה לאחרונה חלקית תביעה שהגישה צעירה שעברה ניתוח קיצור קיבה באיכילוב. השופטת קבעה כי בהליך עצמו ובטיפול שלאחריו לא הייתה התרשלות, אך התובעת לא קיבלה הסבר מפורט כנדרש על הסכנה לדליפה אחרי הנתוח. לאחר שהשתכנעה שהתובעת הייתה מבצעת את הניתוח בכל מקרה השופטת פסקה לטובתה פיצוי על הפגיעה באוטונומיה בלבד.
התובעת סיפרה כי הייתה ״בחורה שמנה״ מילדותה. במהלך השנים ניסתה דיאטות שונות אך ללא הצלחה, עד שהגיעה למשקל של 110 ק״ג. באוקטובר 2013 עברה ניתוח לקיצור קיבה מסוג ״שרוול״ בבית החולים איכילוב.
לדבריה, לפני הניתוח קיבלה הסבר לוקה בחסר בעל פה ובכתב באשר לסיכונים האפשריים, אולם הרופאים הדגישו שהיא בחורה צעירה ובריאה ולא סביר שתסבול מסיבוכים. הרופאים התמקדו ביתרונות הניתוח ולא בסכנות הכרוכות בו והתמונה שהוצגה לה הייתה ״אידיאלית״.
לטענתה, לו היתה יודעת שיגרמו לה סיבוכים שהביאו כמעט למותה וגרמו לה לנכויות קשות, היא לעולם לא הייתה מבצעת את הניתוח.
בית החולים הכחיש את המיוחס לו וטען כי הניתוח בוצע רק לאחר שהתובעת קיבלה את כל ההסברים הנדרשים ונתנה הסכמתה מדעת לביצועו, ואף חתמה על טופס הסכמה.
המנתחים מסרו בעדותם כי לתובעת ניתנו הסברים מפורטים על הניתוח, משמעותו, יתרונותיו וחסרונותיו וכן על סיבוכים אופייניים לרבות דימום, דלף ואף תמותה.
מומחים שמונו מטעם בית המשפט קבעו כי היא סובלת מנכות של 10% בתחום הכירורגי ו-10% בתחום הפסיכיאטרי.
סיכון מוכר
השופטת שלומית יעקובוביץ מבית המשפט המחוזי בתל אביב הבהירה כי שעל הרופא המטפל לפרוש בפני המטופל מידע הולם על מצבו, מהות הטיפול המומלץ ומטרתו, על הסיכונים והסיכויים הטמונים בו ועל אלטרנטיבות טיפוליות סבירות. זאת על מנת לאפשר למטופל לכלכל באופן מושכל ומיודע את צעדיו בסוגיות הרפואיות והטיפוליות שבפניהן הוא ניצב.
השופטת העדיפה את עדות התובעת על פני עדות הרופאים וקבעה שההסבר שניתן לה לפני חתימתה על טופס ההסכמה לקה בחסר, בכך שלא יודעה כמתחייב על משמעויותיו של ״דלף״.
״מדובר בסיכון שאין מחלוקת כי יש להידרש לו, למשמעותו ולהשלכותיו ואין לצאת ידי חובת הגילוי באזכורו בלבד״, כתבה.
היא הוסיפה כי הרשומה הרפואית בכל הנוגע לתוכנו של ההסבר לפני הניתוח חסרה. אין תיעוד מספק לשיחות שקיימו עם התובעת הרופאים. התובעת אמנם לא הכחישה כי שמעה על ״דלף״ אך עמדה על טענתה כי לא הוסבר לה במה דברים אמורים.
המונח ״דלף״ גם אינו נזכר באופן מפורש בטופס ההסכמה לניתוח עליו חתמה התובעת ויש מקום לציינו בטופס ב׳׳רחל בתך הקטנה׳.
עם זאת, השופטת קבעה שהתובעת לא הוכיחה קשר סיבתי בין העדר ההסכמה מדעת לבין ביצוע הניתוח ולכן לא ניתן להטיל על בית החולים חבות בגין מלוא נזקיה אלא נרק בגין פגיעה באוטונומיה.
בסופו של דבר השופטת פסקה לטובת התובעת 275,000 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בשיעור 23.4% והחזר אגרה.
- ב״כ התובעת: עו"ד ע. גינזבורג
- ב״כ הנתבעים: לא צוין
עו"ד עבד עודה
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.