עמדת קצין התגמולים שייחסה רק רבע מהמחלה לשירות הצבאי נדחתה ע"י השופטת, שהטיחה ביקורת קשה על המומחה מטעמו: "היטה את מסקנתו בהתאם לציפיות משרד הביטחון"
צעירה שלקתה במהלך שירותה הצבאי בטרשת נפוצה הוכרה לאחרונה בוועדת הערעור מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום) שליד בית משפט השלום בירושלים, כנכת צה"ל. חברי הוועדה, בראשות השופטת בדימוס יעל אחימן, אימצו את מסקנת המומחית הרפואית מטעם המערערת, לפיה המחלה נגרמה במלואה בשל השירות הצבאי. בתוך כך הם ביקרו בחריפות את הרופא מטעם קצין התגמולים שהכיר בקשר של 25% בלבד: "קביעה אקראית שמאחוריה לא עומד כל רציונל".
אחרי שסיימה את בחינות הבגרות בהצלחה ביקשה המערערת (26) להתגייס לתפקידי לחימה. ואכן, עם גיוסה לצה"ל בפרופיל 97 היא שובצה לתפקיד לוחמת הגנה אווירית, כשבמסגרת זו הוצבה למכינת לוחמות וטירונות בביסל"א 883 אשר בצומת טללים. ואולם חלומה למלא תפקיד משמעותי בצה"ל התנפץ עד מהרה לרסיסים.
בערעורה סיפרה הצעירה שחודשיים בלבד אחרי תחילת השירות הצבאי היא החלה לסבול מכאב ראש חזק מאוד אשר הידרדר לטשטוש ראייה ובהמשך לאובדן ראייה מוחלט בעין שמאל. בהמשך, היא אושפזה במחלקה נוירולוגית וטופלה בסטרואידים כאשר שלושה חודשים לאחר מכן חוותה התקף נימול בצדו השמאלי של גופה.
בחלוף מספר חודשים אובחנה החיילת רשמית כחולה בטרשת נפוצה. בנסיבות אלה היא שוחררה משירות צבאי ופנתה לקצין התגמולים על מנת שיכיר בה כנכת צה"ל. בשל החלטתו להכיר בקשר חלקי בלבד בין תנאי השירות והמחלה, בשיעור של רבע מדרגת הנכות הכוללת, הגישה הצעירה את הערר לוועדה.
לטענתה במהלך שירותה בצה"ל, בין היתר בשל תנאי ההיגיינה הירודים, היא חלתה במחלה זיהומית אשר היוותה את הגורם להתפרצות הטרשת. בנסיבות אלה, טענה, יש להכיר בקשר של 100% בין השירות לטרשת.
קצין התגמולים, מצדו, התעקש שיש להכיר בקשר חלקי בלבד, בין היתר על רקע מסקנת המומחה מטעמו כי המערערת הייתה בעלת נטיות חולניות ולקתה טרם גיוסה לצה"ל בווירוס שגרם להתפרצות הטרשת.
לא "רופא מטעם"
אבל השופטת אחימן דחתה טענה זו: "הניסיון שנעשה מצד המשיב לטעון שהמערערת הייתה ילדה בעלת נטיות חולניות, שסבלה במובהק מריבוי של מחלות זיהומיות (לספירתו 18 במספר) לא הוכחה. להיפך, התרשמנו מעיון בתיק הרפואי כי המערערת לא הייתה ילדה/נערה שחלתה בתדירות קיצונית ביחס לאירועי חום המתרחשים אצל ילדות וילדים בדרך כלל".
הלכה למעשה, קבעה השופטת, עדות המומחית בערעור הותירה עליה רושם אמין יותר מאשר זו שמטעם קצין התגמולים, ולכן היא מאמצת אותה ומכירה בקשר מלא בין השירות הצבאי לטרשת.
לקראת סיום הטיחה השופטת ביקורת נוקבת בהתנהלות המומחה מטעם קצין התגמולים. לדבריה, מחקירת המומחה עולה תמונה מטרידה של "קבלנות" בעריכת חוות הדעת, תוך שהמומחה למעשה מטה את מסקנתו בהתאם לציפיות משרד הביטחון. ואולם, הבהירה השופטת, המומחה "איננו אמור להיות רופא 'מטעם', הוא אף איננו בגדר 'זרועו הארוכה' של משרד הביטחון. הוא אמור להיות בודק אובייקטיבי, תם לב, מחויב לאתיקה המקצועית של הרופאים, הפועל על פי הסטנדרטים הרפואיים המקובלים".
בסופו של יום קבעו השופטת ויתר חברי הוועדה שמחלת המערערת נגרמה במלואה בשל שירותה הצבאי, וחייבו את קצין התגמולים לשלם לה הוצאות משפט.
- באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
לפסק הדין המלא בתיק ע"נ 17578-05-21
עו"ד פליקס פרטוק
עוסק/ת ב-
צבא ומשרד הבטחון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.