שלושה עובדים זרים שעבדו כשוטפי כלים בסניפי הרשת בתל-אביב, תבעו את כל הזכויות שלא קיבלו לאורך תקופת עבודתם (שעות נוספות, פנסיה, הבראה ועוד). המקרה הקיצוני הביא את ביה"ד לחיוב בעליהם של שניים מהסניפים לשלם את הכסף מכיסו.
שלוש תביעות של עובדים זרים, מבקשי מקלט מאריתריאה, הונחו על שולחנו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בינואר 2013. התביעות הוגשו נגד שלושה סניפים של רשת "ספגטים" בתל-אביב וכנגד בעל שניים מהם – ברחוב קינג ג'ורג' (שנסגר בינתיים) ובשיכון דן.
לכתבות נוספות בנושא:
בתביעותיהם, טענו השלושה, שהועסקו כשוטפי כלים, כי לא שולמו להם מלוא הזכויות המגיעות להם, ובכלל זה שעות נוספות, דמי הבראה, פנסיה וכיוצא באלה, אף שעבדו בעבודה קשה 7 ימים בשבוע, שעות רבות בחודש. השלושה גם תבעו פיצויי פיטורים, וביקשו לחייב את בעל הסניפים באופן אישי.
המסעדות עצמן לא הגישו כתבי הגנה, אולם בעל הסניפים הציג את טיעוניו בפני בית הדין: לטענתו, אין כל הצדקה לחייבו באופן אישי לשלם לתובעים את הפיצויים, ככל שהם זכאים להם, כיוון שכלל לא היה מעורב בטיפול השוטף של המסעדות.
הפר חוקי מגן רבים
השופט תומר סילורה החליט לקבל את שלושת התביעות גם נגד המסעדות עצמן וגם נגד המעסיק. מדובר בהחלטה די חריגה, שכן לרוב, משתדלים בתי הדין שלא לפגוע בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת באמצעות חיוב אישי של בעל החברה.
השופט סילורה קבע, שזהו מקרה מובהק שבו מעסיק, שהפר חוקי מגן רבים, מנסה להתחמק מחובותיו כלפי העובדים תוך הסתתרות מאחורי החברות שהקים. מדובר בבעל עסק שלא החתים את התובעים על הסכמי עבודה, לא שילם להם פנסיה, דמי הבראה, שעות נוספות, פדיון חופשה ועוד.
השופט ציין, שבעל העסק ניסה להתחמק מכל קשר לסניפים שבבעלותו. ואולם, לא ייתכן שלא ידע דבר על העובדים בעסקיו. ובכל מקרה, בעל עסק אינו יכול לפטור עצמו מהאחריות לזכויות העובדים המועסקים אצלו רק כיוון שלא היה מעורב. בפרט, כשמדובר בבעל מניות יחיד.
"מכאן, שבנסיבות העניין סבור אני שהנתבע 4 פעל באופן רשלני (וזאת בלשון המעטה) כלפי עובדי החברות... שעה שהוא שם עצמו כבעל מניות של חברות המעסיקות עשרות עובדים ובאותה נשימה 'החליט' שלא לדעת כלום אודות תנאי העסקתם ובמעשיו אלה הפר הנתבע 4 את חובת האחריות והאמון המיוחדים שחלים ביחסי עובד-מעביד והתנהגות זו מהווה חוסר תום לב..."
השופט הדגיש שגם אחרי שנודע לנתבע על המחדלים כלפי התובעים, הוא לא עשה דבר על מנת לוודא שהם מקבלים את מלוא הזכויות המגיעות להם. לכן, במקרה הזה גם מבחינה מוסרית יש הצדקה לחייבו לשלם להם מכיסו.
משכך, חויבו המסעדות ובעליהן לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את הזכויות המגיעות להם לרבות פיצויי פיטורים: לתובע הראשון 42,301 שקלים, לשני 58,070 שקלים ולשלישי 33,285 שקלים. בסה"כ 133,656 שקלים.
לקריאת פסקי הדין:
ס"ע 47766-01-13 גברקידן נ' ספגטים ואח'
ס"ע 47743-01-13 אווטנה נ' ספגטים ואח'
ס"ע 47773-01-13 הייבו נ' ספגטים ואח'
* עו"ד דורי ברקל עוסק בדיני עבודה
**הכותב לא ייצג בתיק.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.