בצוואה הורישה האישה, אם לארבעה, את רכושה לבן אחד. נכדיה מילדיה האחרים התנגדו וטענו כי היא לא הייתה כשירה וכי הבן הזוכה הפיק את הצוואה והפעיל על האם השפעה בלתי הוגנת. ההתנגדות נדחתה
השופט יחזקאל אליהו דחה לאחרונה התנגדות לצוואה מ-2017 שערכה אם לארבעה בגיל 100, שלושה חודשים לפני מותה. הוא כתב כי גיל המנוחה במועד עריכת הצוואה והעובדה כי נישלה חלק מילדיה ונכדיה נראו מטרידים ועוררו תהיות בנוגע לשאלת תוקפה של הצוואה. עם זאת, מחומר הראיות ושמיעת העדויות עלה כי המנוחה הייתה כשירה לערוך את הצוואה וכי הבן הזוכה לא היה מעורב או השפיע עליה באופן המצדיק את פסילתה.
המנוחה, ילידת 1917, נפטרה בדצמבר 2017. היו לה ארבעה בנים. שני בנים נפטרו לפניה.
בספטמבר 2017 היא ערכה צוואה בפני נוטריון בה הורישה את כל רכושה לבן אחד.
נכדיה משני הילדים שנפטרו התנגדו לקיום הצוואה. בן נוסף לא הצטרף להליך.
הנכדים טענו כי בצוואה נפלו פגמים, בין היתר בכך שבפני הנוטריון לא עמדה תעודה רפואית המעידה על כשירות המנוחה ביום עריכת הצוואה וכי המנוחה לא שלטה בעברית.
עוד נטען כי המנוחה לא הייתה כשירה להבחין בטיבה של הצוואה בשל מצבה הפיזי, הגופני והנפשי.
כמו כן לדבריהם, הבן הזוכה היה מעורב בעשיית הצוואה והפעיל על המנוחה השפעה בלתי הוגנת.
לטענת המתנגדים, החל מחודש יוני 2017 בשל הצורך לעבור ניתוח השתלת קוצב לב, כולל מספר ימים לפני החתימה על הצוואה ובהיותה חלשה ביותר, חל כרסום ניכר ביכולת הרצייה וההתנגדות שלה. במציאות זו לדבריהם העביר לה הבן הזוגה מסרים מסיתים וכוזבים עליהם.
עוד לטענתם הבן הזוכה ניצל לרעה את העובדה ששניים מבניה חלו ולא היו כשירים והחל להשתלט על כספה של האם עוד בחייה, תהליך שסופו בהחתמתה על הצוואה.
הם הדגישו כי אין כל ספק שהמנוחה לא יזמה את עריכת הצוואה שכן היא לא הייתה במצב בו יכלה להבין את פעולת עריכת הצוואה במועד הרלוונטי.
לא נטל חלק
השופט יחזקאל אליהו מבית המשפט למשפחה בתל אביב דחה את ההתנגדות. הוא קבע שאכן נפלו פגמים בצוואה בהיעדר תעודה רפואית מיום עריכתה. עם זאת הוא הבהיר כי אי צירוף התעודה הרפואית לא מבטל את הצוואה אלא רק מביא להיפוך הנטל באופן שמבקש הקיום צריך להוכיח את צלילות דעתה של האם.
השופט קבע שאמנם המנוחה סבלה ממצב פיזי ירוד ומירידה קוגניטיבית אך לא הייתה בלתי כשירה לערוך את הצוואה. בתוך כך קיבל השופט את חוות דעתו של מומחה בית המשפט שלפיה אין עדויות לכך שבמועד עריכת הצוואה המנוחה הייתה בלתי כשירה קוגניטיבית.
גם טענת המתנגדים בעניין ההשפעה הבלתי הוגנת נדחתה. השופט כתב בהקשר זה כי הם לא הוכיחו שהמנוחה הייתה תלויה בתובע או מבודדת.
עוד נקבע כי אף שהבן הזוכה יצר את הקשר עם הנוטריון הוא לא היה נוכח בזמן עריכת הצוואה והיה קשר ישיר ובלעדי בין המנוחה לבין הנוטריון.
מבחינת הגיונה של הצוואה כתב השופט כי מערכת היחסים המשפחתית לא הוצגה במלואה על ידי הנכדים. עוד הוא כתב שבניגוד לטענת המתנגדים כי האם נישלה שלושה מבניה, בזמן עריכת המסמך שניים מילדי המנוחה לא היו בחיים. כמו כן, כנגד הבן הנוסף שנושל עלו טענות קשות כי נטל כספים מחשבונה של האם ללא ידיעתה והללו לא הופרכו.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ התובע: עו"ד גיא רוזנברג
- ב״כ הנתבעים: עו"ד שי גולדנברג
עו״ד גיא אבידן
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.