הצוואה קבעה שאם האישה תמות לפני בן זוגה, מאות אלפי השקלים מהביטוח יועברו אליו. למרות זאת הוכח כי בערוב ימיה היא שינתה את דעתה
בית המשפט למשפחה באשדוד דחה לאחרונה תביעה כספית שהגיש בן זוג של אישה שהלכה לעולמה נגד שני ילדיה מנישואיה הקודמים. עיקר טענת האיש הייתה שהוראה בצוואת האישה, לפיה היא מורישה לו את כספי הביטוח שלה, גוברת על כך שילדיה הם המוטבים בפוליסת הביטוח. השופט רמי בז'ה שוכנע כי בחירת המוטבים בפוליסה מבטאת את רצונה האחרון של המנוחה.
התובע והמנוחה חיו כידועים בציבור עד לפטירתה בטרם עת ממחלת הסרטן. עובר למותה, ערכו השניים צוואה בעדים אשר קבעה, בין היתר, כי אם האישה תלך לעולמה לפני בן-זוגה "אזי ביטוח מנהלים ו/או תכניות חסכון שיהיו לה, אם יהיו, יועברו לתובע".
המנוחה הייתה מבוטחת במהלך חייה בביטוח חיים, בו מונו ילדיה כמוטבים. לאור זאת אחרי מותה, באוקטובר 2018, קיבלו ילדיה סכום של כ-668,000 שקל. שלושה חודשים לאחר מכן ניתן צו קיום לצוואת המנוחה, ומאוחר יותר הגיש בן-זוגה את התביעה לבית המשפט.
לטענתו, הוראת הצוואה מפורשת למדי והיא מעניקה לו, ולו בלבד, את כספי ביטוח החיים של המנוחה. הוא הוסיף כי חרף סעיף 147 לחוק הירושה המחריג ככלל כספי ביטוח מהעיזבון, במקרים שבהם המת מציין במפורש כי ברצונו להעניק את הכספים לזוכה בצוואה – יש לכבד זאת.
מנגד טענו ילדי המנוחה כי עצם היותם מוטבים בפוליסת הביטוח של אמם, גוברת על ההוראה בצוואה לטובת התובע. הילדים ציינו כי אמם הביעה בערוב ימיה רצון ברור לשנות את הסעיף הזה בצוואה כך שהם יקבלו את כספים.
חשבה שתמות אחריו
השופט בז'ה ציין שהפסיקה אכן מכירה באפשרות לעדכן מוטבים בפוליסת ביטוח באמצעות צוואה, גם לאחר פטירת המבוטח. אלא שבמקרה זה הוא שוכנע כי רצונה האמיתי של המנוחה היה דווקא לסטות מההוראה הצוואתית ולדבוק בבחירתה המקורית – שיוך כספי ביטוח החיים לילדיה.
לדברי השופט, ברקע החלטת המנוחה לצוות את כספי הביטוח לבן-זוגה הייתה ככל הנראה המחשבה שהוא ממילא ימות לפניה, שכן היה מבוגר ממנה ב-12.5 שנים. אלא שמעת שהתחוור לה שהיא חולה מאוד וייתכן שתמות קודם, בחרה המנוחה לתת את הכספים לילדיה.
השופט קבע זאת על סמך מספר ראיות, בראשן הודאתו המפורשת של בן הזוג במהלך שיחה ספונטנית עם הנתבעים, כי עם גילוי מחלתה ביקשה אמם להעביר את מאות אלפי השקלים לילדיה תוך סטייה מהצוואה. דברים דומים עלו במסגרת שיחה שניהלה המנוחה עם חברתה שלושה שבועות בלבד טרם מותה.
זאת ועוד, במהלך חקירתו הנגדית נשבר התובע והודה לבסוף כי רצונה האחרון של המנוחה היה לצוות את הכסף לילדים. בנסיבות אלה, קבע השופט, מושתק התובע מלטעון את ההיפך.
"רצונה המאוחר הברור של המנוחה כעולה מהראיות שהוצגו בפני היה שהנתבעים הם שיקבלו את כספי ביטוח החיים שלה", סיכם השופט תוך שהדגיש כי גם לשיטת בן הזוג העיקרון הקובע הוא קיום רצון המת.
לאור זאת התביעה נדחתה ונקבע כי התובע ישלם לילדי המנוחה הוצאות בסך 40,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד אורן גולן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד צחי לסרי
עו"ד רחל דון יחייא
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.