האם הביולוגית ביקשה לנתק את הקשר בין בנה לבין פרודתה וערערה למחוזי אחרי שביהמ"ש למשפחה קבע ביניהם הסדרי שהות. השופטת ורדה פלאוט דחתה אותה מהטעם שטובת הילד נכון לעכשיו היא המשך הקשר.
בית המשפט המחוזי בלוד אישר לאחרונה להמשיך את הקשר בין אישה לבין בנה הביולוגי של זוגתה לשעבר. השופטת ורדה פלאוט קבעה כי אפילו שהקשר לא עוגן ברמה המשפטית באמצעות אימוץ, אפוטרופסות או צו הורות, נכון לעכשיו יש לדאוג לשמר אותו בהתחשב בכך שהאישה גידלה את הילד במשך 4.5 שנים.
השתיים חיו יחד במשך כ-11 שנה, במהלכן נולד הבן מתרומת זרע שנרכשה על ידי שתיהן. כשהילד היה בן 4.5 הן נפרדו (כיום הוא בן 6).
לאורך השנים לא התנהל הליך אימוץ או הורות מצד בת הזוג שאינה האם הביולוגית. בהתחלה האם הביולוגית (המבקשת) הסכימה שהיא תשמור על קשר עם הילד, אך לאחר כחצי שנה היא חזרה בה והחליטה שהיא רוצה לגדל את הילד לבד. בעקבות זאת הגישה בת הזוג לשעבר (המשיבה) תביעה למשמורת משותפת וקביעת הסדרי ראייה.
במסגרת לבן מונתה לילד אפוטרופא לדין, וכן הוזמנו חוות דעת מומחית מטעם בית המשפט. כל אלה המליצו לבצע "חידוש מדורג" של הקשר בין הילד לבין המשיבה, וביהמ"ש למשפחה הסכים וקבע כי בינתיים המשיבה תתראה עמו פעם בשבוע למשך מספר שעות.
בבקשת רשות הערעור המבקשת רצתה למנוע את הקשר עם המשיבה לחלוטין. היא טענה בין היתר כי הצו הזמני של בית המשפט מהווה למעשה פסק דין סופי וגורם נזק לילד, וכי זכויותיה כאם ביולוגית צריכות לגבור על זכותה של המשיבה שאין לה כל מעמד ביחס לילד.
לטענתה, בנה הגיעה לעולם ביוזמתה, ומלתכחילה היא לא תכננה שותפות הורית עם המשיבה, גם אם הייתה בת זוגה באותה עת.
המשיבה טענה לעומת זאת שההחלטה להביא את הילד הייתה משותפת של שתיהן, כאשר היא טיפלה בו כהורה לכל דבר ועניין, והוא זכאי להמשיך איתה את הקשר גם אם הן כבר לא זוג.
עלול לשכוח אותה
השופטת פלאוט פתחה את הכרעתה באמירה כללית וחותכת כי למשיבה יש את הזכות המלאה לתבוע לשמור על קשר עם הקטין אף שהיא לא אמו הביולוגית, ואף שהקשר בינה לבינו לא עוגן באופן משפטי.
בסופו של דבר השופטת השתכנעה שבית המשפט למשפחה צדק וציינה כי "ניתוק ממושך בין הקטין למשיבה יביא לאיון ההליך המשפטי. עד שיינתן פסק דין בעתיד בלתי נראה לעין, יגדל הקטין, דמות המשיבה עלולה להשכח ממנו, הוא יהיה נתון להשפעה מתמשכת של המבקשת, וקיים חשש ממשי כי לא תהיה עוד כל תוחלת לפסק הדין שיינתן".
כמו כן, השופטת ציינה כי אם בית המשפט יפסוק על ניתוק הקשר עם המשיבה – תוצאה שלטעמה סיכוייה לא גבוהים במיוחד – הרי שניתן יהיה להכין אותו לפרידה.
התוצאה הייתה שהבקשה נדחתה והמבקשת חויבה בהוצאות משפט בסך 5,000 שקל.
בתוך כך השופטת פלאוט הבהירה כי תוצאה זו עולה בקנה אחד עם טובת הילד – וזהו השיקול מרכזי והעליון. השופטת הפנתה לעדויות שבהן תואר המפגש המרגש, החם והאוהב בין הילד לבין המשיבה לאחר תקופת נתק.
להחלטת בית המשפט המחוזי רמ"ש 1256-02-18
- ב"כ הצדדים: לא צוינו
- עו"ד מירב פלד – אפוטרופא לדין
עו"ד אלון בר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.