מדובר באירוע לבבי שמחקה התקף לב חריף ונגרם עקב מתח נפשי או מאמץ חריג. המקרה הוכר כפגיעה בעבודה וביטוח לאומי חויב לשלם לעובדת דמי פגיעה למשך 3 חודשים
אישה שעברה אירוע לבבי המכונה "תסמונת הלב השבור" אחרי שזומנה לשימוע לפני פיטורים, הוכרה לאחרונה כנפגעת עבודה, וביטוח לאומי חויב לשלם לה דמי פגיעה למשך 3 חודשים. השופטת רחל בר"ג הירשברג מבית הדין לעבודה בירושלים דחתה את בקשת המוסד להסתפק בתשלום עבור חודש אחד בלבד, על בסיס חוות דעתו של מומחה שהתרשם שתקופת ההחלמה של העובדת הייתה ממושכת מהרגיל.
במאי 2019 זומנה העובדת לשימוע ונכנסה למתח כבד. כבר למחרת היא אושפזה בבית החולים בשל אירוע לבבי מסוג TAKOTSUBO המכונה גם "תסמונת הלב השבור" ומחקה התקף לב. בעקבות האירוע היא הגישה לביטוח לאומי תביעה להכיר בה כנפגעת עבודה אבל תביעתה נדחתה, ולפיכך היא פנתה לבית הדין לעבודה.
בתביעה שהגישה נגד המוסד היא טענה כי האירוע נגרם בשל הלחץ הנפשי שגרמו לה הזימון לשימוע והחשש מפני פיטורים, ולכן מגיעים לה דמי פגיעה עבור התקופה שבה לא יכלה לעבוד בשל מצבה הרפואי.
כבר בתחילת הדרך הסכים ביטוח לאומי להכיר בכך שהתובעת עברה אירוע חריג שנחשב לפגיעה בעבודה. המחלוקת היחידה שנותרה היא לגבי תקופת הזכאות שלה לדמי פגיעה.
לצורך הכרעה במחלוקת מינתה השופטת רחל בר"ג הירשברג קרדיולוג כיועץ רפואי מטעם בית הדין. בחוות הדעת שהגיש ציין המומחה שעקרונית, פגיעה מהסוג שעברה התובעת מאפשרת לחזור לעבודה אחרי 30 יום. עם זאת, במקרה הספציפי שלה, היא נזקקה לתקופת החלמה ארוכה יותר כיוון שהמשיכה להתלונן על כאבים והיה חשש לאירוע חוזר. משכך, הוא המליץ להכיר בתקופת מחלה של 3 חודשים – לפנים משורת הדין.
"בתוך שורת הדין"
התובעת ביקשה לקבל את חוות הדעת ואילו המוסד התנגד והתעקש שהיא לא מבססת זכאות של שלושה חודשים. הוא טען כי מהמסמכים הרפואיים של התובעת עלה כי יכלה לחזור לתפקוד תוך זמן קצר, ללא צורך בשיקום מיוחד, ואף בחוות הדעת ציין המומחה שהמלצתו היא לפנים משורת הדין.
השופטת בר"ג הירשברג קבעה כי חוות הדעת של המומחה הותאמה לנסיבות האישיות של התובעת, שהמשיכה לסבול מכאבים והייתה זקוקה לטיפול רפואי ולתקופת שיקום. היא דחתה את עמדתו הרפואית של המוסד תוך שציינה כי אין מקום להעדיף אותה על פני חוות דעת של מומחה רפואי.
לגבי המונח "לפנים משורת הדין" כתבה השופטת כי "עיון בחוות הדעת כמכלול ובעיקר בהנמקת המומחה עצמו מותירה את הרושם שמדובר ב'מטבע לשון' שנועד להבהיר שהחלמתה של התובעת לא היתה כמצופה. למעשה מהנמקתו ברור שהתקופה בת 3 החודשים שקבע היא דווקא בתוך 'שורת הדין', שהרי לדידו התובעת דווקא נזקקה לטיפולים רפואיים ולתקופת החלמה".
לפיכך השופטת קיבלה את התביעה וקבעה כי האירוע נחשב כפגיעה בעבודה שמזכה את התובעת בדמי פגיעה למשך 3 חודשים. ביטוח לאומי חויב בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין של 4,500 שקלים.
- ב"כ התובעת: עו"ד נרי צרפתי
- ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד ויויאן קליין בנימין
* עו"ד מור דביר מייצגת בתיקי ביטוח לאומי ונזקי גוף
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.