מהפך במחוזי: צוואה הדדית תישאר בתוקף חרף הליכי גירושין

בית המשפט למשפחה קבע שצוואה הדדית שערכו בני זוג בטלה אף שהאישה לא מסרה הודעה בכתב, שכן הליכי הגירושין ויציאתה מהבית מהווים תחליף הודעה. ערעור האיש למחוזי התקבל

בני זוג, הורים לבן משותף, ערכו צוואה הדדית בה ציוו את רכושם זה לזו ולאחר מותם לבנם ולשני ילדיה של האישה מנישואים קודמים. אחרי כ-4 שנים האישה ערכה צוואה נוספת בה הורישה את רכושה רק לילדים. בית המשפט למשפחה ביטל את הצוואה ההדדית וקבע כי פעולות שביצעה האישה מהוות תחליף להודעה שמחייב החוק למסור על ביטול הצוואה ההדדית. בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהגיש האיש וקבע שאין לכרסם בדרישה הפשוטה והבסיסית שקבע המחוקק בעניין משלוח ההודעה.

בני הזוג היו נשואים והביאו לעולם בן משותף. לאישה שני ילדים נוספים מנישואים קודמים. גם לאיש ילדים מנישואים קודמים אך הם לא היו חלק מההליך. האישה נפטרה לפני כ-6 שנים לאחר מאבק של עשור במחלת הסרטן.

ב-2012 חתמו בני הזוג על צוואה הדדית בפני נוטריון. הם ציוו כי רכושם יעבור זה לזו וכי לאחר פטירת שניהם יחולק כל עיזבונם בחלקים שווים בין שלושת ילדי האישה (הבן המשותף ושני ילדיה האחרים). 

בנספח המשלים מ-2014 נכתב כי הדירה של בני הזוג תועבר לבן הזוג הנותר בחיים שיוכל לעשות בה כרצונו, וכי רק לאחר פטירתו תועבר הדירה לשלושת הילדים.

ב-2016 ערכה המנוחה צוואה בה ציוותה את כל רכושה לשלושת הילדים בחלקים שווים. המנוחה לא יידעה את האיש בדבר עריכת הצוואה המאוחרת ולא הודיעה לו במפורש באמצעות מסמך בכתב על ביטול הצוואה ההדדית והנספח.

שנתיים אחר כך הגישה המנוחה בקשה לצו הגנה בטענה שהאיש נהג כלפיה באלימות. בהמשך לכך היא עברה מהדירה המשותפת לבית שכור. במאי 2018 היא הגישה תביעת גירושין. זמן קצר לאחר מכן היא נפטרה.

בעוד האיש טען שיש לאכוף את הצוואה ההדדית, הילדים ביקשו לאכוף את הצוואה המאוחרת. בית המשפט למשפחה קבע כי תביעת הגירושין, הגשת הבקשה לצווי הגנה ומעבר הדירה מחליפים את הדרישה להודעה בכתב, כך שהצוואה ההדדית בטלה.

בערעור טען הבעל כי דרישת הכתב בביטול צוואה הדדית נועדה להגן על אינטרס ההסתמכות של הצדדים. לדבריו, בהיעדר הודעה אחרת הוא סמך על המנוחה כי עיזבונה יהיה שלו עד סוף ימיו.

מנגנון פשוט ומחייב

השופטת תמר נסים שי קיבלה את הערעור, תוך שהדגישה שהבסיס של צוואות הדדיות עומד עקרון ההסתמכות של בני הזוג זה על צוואתו של זה. 

היא הבהירה שהחוק יצר מנגנון מחייב, ברור ופשוט לצורך ביטול צוואה הדדית וזאת על דרך מתן הודעה, שנדרש כי תמסר בכתב. "אין צורך בנימוק כלשהו לשם הביטול ודי ברצונו גרידא של המבטל", כתבה השופטת והוסיפה כי לא מדובר במנגנון מורכב שקיימת הצדקה ממשית לריכוכו.

השופטת קבעה שלא ניתן להסתפק בפעולות שאין בינן לבין הצוואה קשר ושננקטו בראשית שלב פרידתם של בני הזוג, כדי לספק את דרישת החוק לעניין מסירת הודעה כתובה. 

עוד היא כתבה כי הצוואה ההדדית משרתת דווקא את אינטרס המנוחה (שכן האיש למעשה ויתר על העברת רכושו לילדיו). בנסיבות אלה, כלל לא ניתן להניח שהיא רצתה לבטל את הצוואה ההדדית. 

בסופו של דבר נקבע שהצוואה ההדדית והנספח תקפים ומחייבים ואילו הצוואה המאוחרת בטלה ואין לקיימה.

המשיבים חויבו בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל. השופטים ערפאת טאהא ועינב גולומב הצטרפו לפסק הדין.

בצוואות הדדיות יש אלמנט חוזי והוא בא לידי ביטוי בהסתמכות הצדדים זה על צוואתו של זה. טוב עשה בית המשפט כשלא נתן פתח לפרוץ את הוראות החוק הברורות, המחייבות מתן הודעה לבן הזוג השני טרם שינוי הצוואה האישית.

• ב"כ המערער: עו"ד אטד שושנה
• ב"כ המשיבים: עו"ד בלה כהן, עו"ד מאיה הר ציון

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.