רשם הוצאה לפועל חייב יזמית בניה לשלם לנציגות ועד בניין 40 אלף שקל בשל ליקויים שנטען כי לא תיקנה. היזמית ערערה על קביעת הרשם בטענה שעמדה בהתחייבויותיה, וזכתה.
בית המשפט השלום בכפר סבא קבע בחודש שעבר כי לנציגות דיירים בפרויקט בפתח-תקווה אין עילה לנהל הליכי הוצאה לפועל נגד יזמית הבנייה. השופטת רחל קרלינסקי קבעה שהיזמית תיקנה את כל הליקויים שהייתה צריכה לתקן ואינה חייבת לנציגות דבר.
בינואר 2016 בית המשפט השלום ברחובות חייב יזמית בניה לתקן ליקויים בבניין ברחוב שלום עליכם בפתח-תקווה. בפסק הדין נקבע כי על היזמית לבצע את התיקונים עד סוף מאי 2016 לשביעות רצונו של מומחה מטעם בית המשפט, ואם לא יהיה שבע רצון תצטרך לשלם לנציגות הבניין 40 אלף שקל.
אחרי שהיזמית השלימה את עבודות התיקון, המומחה הודיע לבית המשפט כי הוא מרוצה מהתיקונים שבוצעו אולם עדיין נותרו שני ליקויים קטנים, שהמליץ שהיזמית תשלם עבורם 4,000 שקלים. אולם הנציגות טענה כי מאחר שהיזמית לא תיקנה את מלוא הליקויים במועד, היא חייבת לשלם להם את הפיצויים המלאים בהתאם לפסק הדין, ופתחה נגד היזמית תיק בהוצאה לפועל על סכום של 40 אלף שקל.
בתגובה, היזמית טענה שמילאה אחר מלוא התחייבויתיה כלפי הדיירים מאחר שביצעה את כל התיקונים שנדרשה.
טענתה נדחתה על ידי רשם ההוצאה לפועל, אולם היזמית לא ויתרה וערערה על החלטה זו לבית משפט השלום בכפר סבא.
היזמית טענה כי הרשם טעה בפרשנות פסק הדין שחייב אותה בתיקונים, שכן היה עליה לבצע סדרת תיקונים מסוימת וסדרה זו הושלמה בהצלחה ובזמן (עד מאי 2016), כפי שהמומחה עצמו אמר, והליקויים הנוספים שגילה לא נכללים בה.
בתגובתה לערעור, טענה הנציגות שדברי היזמית מופרכים ושפרשנותה לא תואמת את ההסכמות ביניהן. הנציגות עמדה על כך ששני הליקויים שנותרו לפי חוות דעת המומחה מזכים אותה בפיצוי הנקוב בפסק הדין.
קביעת התנאי לתשלום
בפסק הדין שניתן בערעור בחודש שעבר, השופטת קרלינסקי דחתה את טענות הנציגות לאחר שקבעה כי מלשון פסק הדין עולה בבירור שהתנאי לפיו ייקבע אם היזמית תשלם או לא הוא שביעות רצון המומחה מהתיקונים, ולא המועד להשלמתם.
זאת ועוד, השופטת הצביעה על כך שבנוסף לכתוב בפסק הדין, ניתן ללמוד על האופן שבו הצדדים הבינו אותו לפי התנהגותם. היא הפנתה לביקור הראשון של המומחה בבניין, שהיה בסמוך למועד שנקבע להשלמת התיקונים והעלתה ספק בנוגע לכך שהיזמית הייתה מצליחה לתקן את הליקויים הנוספים שהתגלו בביקור זה בזמן כל כך קצר. כמו כן, המומחה מסר ליזמית את הממצאים שעלו בביקור כבר אחרי שחלף המועד שנקבע בפסק הדין והנציגות אף המתינה חמישה חודשים נוספים עד לתיקון הליקויים ולאישור הסופי של המומחה. בנסיבות אלה, אילו הנציגות סברה שהיזמית לא עומדת בהתחייבותה עקב חלוף המועד, היא לא הייתה ממתינה לאישורו של המומחה, ודורשת את הכספים קודם לכן.
לפיכך, השופטת קרלינסקי קבעה שהתנאי לחיוב היזמית הוא אי שביעות רצונו של המומחה ומעדותו עולה שהליקויים תוקנו והוא שבע רצון.
על כן, הערעור התקבל ולא נפסקו הוצאות.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד הלל ארצי עוסק בתחום המקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.