במסגרת פסק דין שניתן לאחרונה המליץ דיין בית הדין הרבני בנתניה על שינוי מערכתי בפסיקות בתי הדין. הוא קבע כי במצב הכלכלי-משפחתי הנוכחי שני ההורים צריכים לשאת בעלויות בהתאם ליכולותיהם, ללא הבדל מגדרי
פסק דין חדש שניתן לאחרונה בבית הדין הרבני בנתניה עשוי להוביל למהפכה של ממש בפסיקת מזונות ילדים בבתי הדין הרבניים. הרב אוריאל אליהו המליץ להתאים את ההחלטות בתיקי מזונות לרוח התקופה והשינויים הדרמטיים בכלכלה המשפחתית, ולחייב את שני ההורים לשאת בעלויות גידול הילדים מגיל לידה "כאחד", ללא הבדל מגדרי ובהתאם ליכולותיהם הכלכליות. ההמלצה לוקחת למעשה את ההלכה של בית המשפט העליון, שחלה על ילדים מגיל 6 ומעלה, צעד נוסף קדימה.
פסק הדין עצמו בסך הכל אישר הסכמה של הורים לארבעה ילדים בגילאי 2-9 שחולקים זמני שהות שווים והכנסותיהם דומות, לשאת כל אחד בצרכי הילדים כשהם אצלו בתוספת קטנה של 1,500 שקלים לשנה לכל ילד, שישלם האב לאם עבור רכישת ביגוד והנעלה.
אלא שהדיין הרב אוריאל אליהו החליט לנצל את ההזדמנות כדי להוביל שינוי דרמטי בפסיקת מזונות בבתי הדין הרבניים.
הפרשנות ההלכתית הידועה היא שעל האב מוטלת חובה מוחלטת לזון את ילדיו עד גיל 6. מגיל זה ומעלה החיוב הוא "מדין צדקה". כלומר, תואם את יכולותיו. ההלכה הזו אף הורחבה בתקנה של הרבנות הראשית מ-1944 שהטילה את החיוב המוחלט עד גיל 15. אלא שב-2017 חלה מהפכה בתחום כשבית המשפט העליון קבע כי מגיל 6 ומעלה ההורים צריכים לחלוק במזונות הילדים באופן שוויוני, ביחס לזמני השהות והכנסותיהם. את הפסיקה הזו, אגב, התקשו בתי הדין הרבניים לקבל, ובפסקי דין לא מעטים יצאו נגדה.
המצב הנוכחי לא מאוזן
הדיין אליהו יצא למעשה נגד הפרשנות המקובלת להלכה וטען כי לפי דעות של פוסקים גדולים ורבים חיוב האב במזונות ילדיו הוא מ"דין צדקה" מיום לידתם ובהחלט אפשר לחייב את האם במזונות כבר מגיל זה, הכל לפי היכולות היחסיות של ההורים.
הדיין ציין כי לנוכח השינויים הדרמטיים בכלכלת המשפחה ובחוקי הרכוש, אי אפשר עוד להמשיך בדרך התורנית-הלכתית שהותוותה בדורות האחרונים.
כך, אם בעבר אי אפשר היה לחייב אמהות במזונות משום שהיו חסרות אמצעים, היום הן עובדות והכנסותיהן מאפשרות להן להשתתף בהוצאות המשפחה. יותר מזה, היום זוג שמתחתן ומביא ילדים לעולם עושה זאת, לרוב, בהנחה ששני הורים יהיו שותפים בכלכלה המשפחתית.
באשר לחלוקת הרכוש, לפי ההלכה העברית, לאישה אין שום חלק בכספו של הבעל ויותר מזה, אפילו ההכנסות והנכסים שלה שייכים לו. מאחר שהבעל קיבל בהלכה זכויות כל-כך גדולות ברכוש הוא גם זה שהוטל עליו החיוב לפרנס את המשפחה ולשלם מזונות.
אלא שהיום בתי הדין הרבניים לא פוסקים לפי ההלכה אלא לפי חוק יחסי ממון שקובע איזון משאבים שוויוני. כך נוצר חוסר איזון משמעותי לטובת האישה: הגבר עדיין משלם מזונות מלאים אבל לא זכאי לזכויות הכלכליות שניתנו לו בהלכה.
הדיין מנה מספר פתרונות מעשיים למצב הזה, ביניהם פרסום תקנה חדשה של הרבנות הראשית שמחייבת את ההורים באופן שווה ויחסי במזונות ילדים בהתאם לדעת הפוסקים הגדולים מהעבר או ביטול הסעיף בחוק המזונות שמחיל את הדין הדתי על מזונות ילדים.
כך או אחרת, לדעתו הצדק והחוק מחייבים להטיל על ההורים שותפות שוויונית בעול המזונות מיום הלידה, ללא הבדלי מגדר.
- ב"כ התובעת: עו"ד דיני משפחה חגית אואקנין
- ב"כ הנתבע: עו"ד עדינה סיליס-גרוסי
עו"ד מעיין סבג
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.