רוכשי הדירה טענו כי לאחר שקיבלו אותה לידיהם גילו ביחידת הדיור הצמודה רטיבות חמורה שמבריחה שוכרים פוטנציאליים. המוכרים טענו שלא ידעו על הבעיה אך בית המשפט התרשם אחרת
שופט בית משפט השלום בירושלים, גד ארנברג, קיבל לאחרונה תביעה של רוכשי דירה בבית שמש וחייב את המוכרים לשלם להם פיצוי מוסכם על הפרת חוזה המכר. הרוכשים טענו שהמוכרים הסתירו מהם ביודעין בעיית רטיבות חמורה ביחידת הדיור שמוצמדת לדירה. המוכרים הכחישו שידעו על הרטיבות וטענו שהרוכשים בדקו את הדירה והיחידה לפני שחתמו על ההסכם ואישרו שהם מקבלים אותה כפי שהיא (as is). השופט התרשם שהמוכרים ידעו על הרטיבות, לאחר ששוכרים שגרו ביחידה שלהם העידו כי התלוננו בפניהם על הבעיה והם לא פתרו אותה. נקבע כי מדובר בהפרה יסודית של ההסכם שכן הרוכשים לא היו קונים את הדירה אילו היו יודעים זאת.
בין הצדדים נחתם הסכם למכירת דירה שכוללת יחידת דיור נפרדת, וביולי 2018 קיבלו הרוכשים את הנכס לידיהם.
בתביעה שהגישו נגד המוכרים במרץ 2019, הם טענו כי ביחידת הדיור יש בעיית רטיבות חמורה שהחלה עוד לפני החתימה על ההסכם, אך המוכרים לא גילו להם עליה ואף הסתירו בפועל את נזקי הרטיבות באמצעות חיפוי קיר גבס דקורטיבי.
לטענת התובעים, עצם העובדה שחתמו על סעיף בו הם מאשרים שהם מקבלים את הדירה כמו שהיא, אינה מבטלת את חובת הנתבעים לנהל משא ומתן בתום לב תוך גילוי כל המידע הרלוונטי שידוע להם.
מטעם הרוכשים העידו דיירים שהתגורר ביחידת הדיור בזמנים שונים בתקופה שעוד הייתה בבעלות הנתבעים. הדיירים ציינו כי התלוננו בפני הנתבעים על הרטיבות אך הבעיה לא קיבלה מענה ראוי.
הנתבעים מצידם הכחישו שהייתה בעיית רטיבות בדירה או ביחידת הדיור. לדבריהם, השוכרים התלוננו בפניהם על הצפות נקודתיות אשר טופלו ותוקנו. לטענתם, הרטיבות הנוכחית נגרמה כתוצאה מהצפות עקב טיפול לקוי של התובעים במשאבה שהתקלקלה, והם אינם אחראים לנזקים שגרמו התובעים.
מטעם בית המשפט מונה מומחה אשר בדק את יחידת הדיור וקבע שיש בה תשעה מוקדים של רטיבות, אשר בסבירות גבוהה נגרמה מהמשאבה. הוא ציין שאינו יכול לדעת בוודאות את מועד היווצרות הרטיבות, אך הסביר כי לעניות דעתו מדובר ברטיבות ישנה שהחלה לפני מכירת הדירה. לדבריו, בניית חיפוי הגבס מצביעה על ניסיון הסתרה של הרטיבות.
לא נוצרה ביום אחד
השופט ארנברג קיבל את התביעה. הוא קבע כי בהתאם לחוות דעת המומחה ועדויות השוכרים, אין ספק כי הרטיבות הייתה קיימת בדירה לפני החתימה על הסכם המכר.
השופט ציין שחוות הדעת הגיונית ולא סביר שבעיות האיטום נוצרו כ"רעם ביום בהיר" עם העברת הבעלות בדירה לתובעים.
בנוסף, מעדויות שוכרי יחידת הדיור עלה כי הרטיבות הייתה קיימת בחלקים נרחבים ביחידה והשוכרים כולם הלינו על כך בפני הנתבעים.
נקבע כי הנתבעים ידעו על הרטיבות או לכל הפחות חששו שישנה רטיבות, מה שבא לידי ביטוי גם בבניית קיר החיפוי שמלמד על ניסיון להסתיר קילופים בקיר. בהתאם לחובת הגילוי בחוק המכר, נקבע, הם היו מחויבים לגלות לתובעים את המידע הזה.
לאור זאת קבע השופט כי התובעים זכאים לפיצוי המוסכם בחוזה, שכן ניתן להניח כי אדם סביר לא היה קונה את הדירה אילו ידע על נזקי הרטיבות, ולפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) במצב כזה מדובר בהפרה יסודית של ההסכם.
הנתבעים חויבו בפיצוי בסך של 200,000 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 23,400 שקל והוצאות משפט.
- שמות באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין
עו"ד נתן מינקוביץ
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.