הילד תבע את המועצה האזורית שפיר 5 שנים לאחר שנפצע במהלך משחק כדורגל במגרש שבמושב שלווה. טענות המועצה כי פציעה במהלך משחק כדורגל היא דבר שבשגרה וכי המגרש אינו תחת אחריותה לא הועילו, והיא חויבה לפצותו.
התאונה התרחשה בשנת 2007, כשהילד היה כבן 10.5 ושיחק עם חבריו כדורגל במגרש אספלט שבמושב שלווה הסמוך לקריית גת.
לייעוץ בתביעות נזקי גוף:
פנה ל- עורך דין דיני נזיקין
כחמש שנים לאחר מכן, הוא הגיש לבימ"ש השלום בראשל"צ תביעה כנגד המועצה האזורית שפיר, שבתחום שיפוטה נמצא המגרש. הוא טען, כי נפל ונחבל בידו בעת שרץ בניסיון להבקיע גול, משום שרגלו נתקעה בסדק גדול שנפער במגרש האספלט, שלא היה מתוחזק כראוי. הוא אף צירף לתביעתו תמונות של הסדק.
מומחה רפואי מטעמו קבע כי נותרה לו נכות צמיתה בידו בשיעור של 15% ואף צפויה החמרה במצבו בעתיד, והתובע עתר לפיצוי בגין הוצאות רפואיות, כאב וסבל, הפסד כושר השתכרות, פנסיה ועוד.
הנתבעת טענה מנגד, כי נפילה במהלך משחק כדורגל היא רגילה וטבעית, וכי סביר יותר שהתובע נפל מהתקלות בחבר או מכך שלא השתלט על הכדור במהלך הריצה, ולא מסדק במגרש.
לטענתה, התמונות, שלא צולמו במועד התאונה, לא מוכיחות שהתובע נפל עקב הסדק וגם אם כן, היא לא אחראית לנזק שנגרם לו משום שהיא לא בעלת המגרש, שנמצא לדבריה באחריות המושב.
הנתבעת הגישה חוות דעת נגדית של מומחה מטעמה שקבע כי לנתבע נכות צמיתה של 10% בלבד.
המגרש מושך ילדים
לאחר שצפה בתמונות ושמע את עדויות הנער וחבריו, שוכנע השופט רפי ארניה כי הנפילה אירעה כתוצאה מסדק גדול ומשמעותי לאורך המגרש, וכי אף שהתמונות צולמו במועד מאוחר יותר, סביר להניח שהסדק היה קיים כבר במועד התאונה.
השופט הוסיף, כי אין ספק שקיומו של סדק בולט וגדול כל כך לאורך מגרש משחקים שמושך אליו באופן טבעי ילדים ונערים, היה צריך להוביל לתיקונו או לפחות למניעת השימוש בו, ואין לייחס אשם תורם לתובע בנסיבות אלו ולאור גילו הצעיר.
אף על פי שהמגרש נמצא בבעלות המושב, קבע השופט ארניה, למועצות האזוריות נתונה סמכות פיקוח והסדרה בחוק ולעיתים הן מחויבות להפעיל את סמכותן.
במקרה זה קבע השופט, המועצה האזורית אמנם לא הייתה חייבת לתקן את הסדק בעצמה, אך היא התרשלה בכך שלא פיקחה על תחזוקת המגרש, לא דרשה מהיישוב לתקנו ולא מנעה את השימוש בו על ידי שילוט, גידור או הוצאת שערי הכדורגל מתוכו. משכך, היא אחראית לנזקי התובע במלואם.
לבסוף, השופט העמיד את נכותו של התובע על 12.5%, וחייב את המועצה האזורית לשלם לו 445,414 שקל בגין כאב וסבל, הפסד כושר השתכרות לעתיד, הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות, נסיעות ועזרת צד ג'.
בנוסף, הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום הפיצוי והוצאות משפט.
עו"ד עודד בולדו העוסק בתביעות נזקי גוף מסביר, כי "משחק כדורגל טומן בחובו סכנות לרוב ובמקרים רבים, תביעות המתבססות על טענות לפגמים במגרש תיכשלנה. במקרה זה, סביר להניח שהקביעה הגורפת כי פגם במגרש גרם לפגיעה במהלך המשחק, תוך הטלת מלוא האשם על הרשות המקומית (שכלל אינה בעלת המגרש), מושפעת מגילו הצעיר של התובע".
- ב"כ התובע: עו"ד אפרת אסף
- ב"כ הנתבעת: עו"ד דוד ניר
* המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.