בנק דיסקונט הגיש תביעה נגד האלמנה וטען כי מאחר שהיא היורשת היחידה, נכסי העיזבון התמזגו בנכסיה, כך שבאפשרותו לגבות את החוב גם מהמשק וחוות הסוסים שעברו לבעלותה. הטענה נדחתה
השופטת אורית ליפשיץ דחתה לאחרונה תביעה של בנק דיסקונט בגין הלוואה שנטל אדם במרץ 2018. האיש נפטר במאי 2018 והוריש את כל רכושו לאשתו. הבנק טען כי באפשרותו לגבות את החוב גם מהרכוש של האלמנה, שכולל משק וחוות סוסים, מכיוון שהעיזבון התמזג ברכוש זה. מנגד, האישה טענה כי יש לגבות את החוב מנכסי העיזבון בלבד, שאינו כולל את המשק. השופטת קיבלה את עמדת האישה והבהירה כי המשק עבר לאישה מכוח הסכם ולא בירושה.
במרץ 2018 הלווה בנק דיסקונט כ-1.5 מיליון שקל לאדם, שנפטר חודשיים לאחר מכן. הבנק הגיש תביעה נגד העיזבון ונגד האלמנה, שירשה את רכושו של המנוח מכוח צוואה, ודרש את פירעון ההלוואה.
בין הצדדים הייתה מחלוקת האם החוב ייגבה מנכסי העיזבון בלבד, כפי שטענה האישה, או מתוך כלל נכסי האלמנה (עד לגובה שווי נכסי העיזבון) כטענת הבנק.
הבנק טען כי במקרה שבו יש רק יורשת אחת, אין צורך לחלק את נכסי העיזבון והם עברו לאלמנה במלואם, כך שניתן לגבות את החוב גם מתוך נכסיה האישיים.
הבנק הדגיש שלאחר פטירת בעלה, האלמנה המשיכה לעשות שימוש בלעדי בבית המגורים ובמשק, נתנה לבנה להשתמש במתחם החקלאי של המשק (שטחים חקלאיים וחוות סוסים) וכיסתה חלק מחובות המנוח. לדבריו, זו ההוכחה לכך שהיא מיזגה בפועל את נכסי העיזבון עם נכסיה.
לא אקט של מיזוג
השופטת אורית ליפשיץ מבית משפט השלום בבאר שבע הסבירה שחוק הירושה קובע הסדר שונה בקשר לחובות של עיזבון שחולק לעומת חובות של עיזבון שטרם חולק. כאשר העיזבון טרם חולק, ניתן לגבות את חובות העיזבון רק מנכסי העיזבון וכאשר העיזבון חולק ניתן לגבות את חובות העיזבון מתוך נכסיהם האחרים של היורשים.
היא הוסיפה כי משמעות המונח "חלוקה" משמעותה התמזגות של נכסי המוריש עם נכסי היורש. כאשר מדובר ביורש יחיד ולא מתבצעת חלוקת נכסים בין היורשים, אין לומר שהעיזבון חולק מיד במות המוריש, אלא יש לבחון האם בוצע אקט שהביא למיזוג נכסי היורש עם נכסי המוריש. רק במקרה שבו הנכסים מוזגו, ניתן לגבות את חובות העיזבון מתוך נכסיו הפרטיים של היורש.
השופטת ציינה כי הוראות ההסכם בין רמ"י לבין המושב קובעות באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי זכויותיו של המנוח במשק לא היו ניתנות להורשה, וכי הזכויות הועברו אוטומטית לנתבעת מכוח היותו בת זוגו.
בנסיבות אלה, זכויות השימוש של המנוח במשק לא היו חלק מעיזבונו. השימוש שהאלמנה עושה כיום במשק, הכולל מגורים בבית, הפעלת חוות סוסים, מתן רשות לבנה לעשות שימוש בחלקות החקלאיות ועוד, הוא מכח היותה בת הזוג ולא בשל היותה יורשת.
מעבר לכך, מדובר בהתנהלות שהיא המשך ישיר של חייה הקודמים של הנתבעת טרם פטירתו של המנוח. "האם מצופה מהנתבעת להתגורר במחצית מהבית, להפסיק לעבוד בחוות הסוסים שהקימה ועוד? סבורתני כי התשובה לכך שלילית", כתבה השופטת והבהירה שלא מדובר באקט של מיזוג.
בנסיבות אלה דחתה השופטת את התביעה וקבעה שהנתבעת אחראית לחוב רק בגבולות נכסי העיזבון.
הבנק חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 שקל.
- ב"כ הבנק: עו"ד לאה אלחיאנ
- ב"כ הנתבעים: עו"ד חיה תמר הר פז, עו"ד שלום אלון
עו״ד יחזקאל חרלף
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.