ביהמ"ש בביקורת קשה על התנהלותן הרשלנית של עיריית נהריה ורשות המים, שלמרות הצפות חוזרות ונשנות לא ביצעו עבודות למניעתן, והכל על חשבון האנשים הקטנים.
במהלך השנים העיר נהריה סבלה מהצפות רבות. לפחות אחת שנה, כשיורד גשם כבד, עולה נחל הגעתון על גדותיו ומציף חלקים בעיר. בינואר 2010 הוצפו רחובות העיר בכמויות אדירות של מים. מכוניות, בתים פרטיים ובתי עסק – כולם נפגעו קשות מסערה שפקדה את הגליל.
לייעוץ בנושאי נזיקין:
פנו ל- עו"ד דיני נזיקין
לפני מספר ימים ניתן פסק דין בשש עשרה תביעות שהוגשו על ידי נפגעים שונים נגד העירייה ורשות הניקוז בגין נזקים שונים, ונדונו במאוחד בבימ"ש השלום בחיפה. בחלק מהתביעות הושגו פשרות בנוגע לסכומי הפיצויים, תוך דחיית מועד התשלום עד להכרעה בשאלת חלוקת האחריות בין הנתבעות.
העירייה ורשות הניקוז התנערו שתיהן מהאחריות להצפת הנחל, וכל אחת ניסתה להטיל את האחריות על רעותה.
העירייה טענה, בין היתר, כי הרשות עיכבה יצוע של תכנית מהנדס משנת 2005 שהוכנה לצורך הסדרת מערך הניקוז, מסיבות כמו בעיות תקציב, חשדנות כלפי העירייה וסכסוכים משפטיים.
יתרה מכך, לטענת העירייה, תכנית שהוכנה מטעם הרשות נדחתה בשנת 2010 לאחר שנקבע כי אינה נותנת פתרון ראוי לבעיה, כאשר רק באוקטובר 2010 הוגשה מטעם הרשות תוכנית חדשה (שאושרה).
מנגד, רשות הניקוז טענה, בין היתר, שההצפה התרחשה עקב מחדלים קשים ומעשים רשלניים של העירייה, שיצרו את המפגע בצומת שדרות הגעתון-רחוב סוקולוב ובשפך נחל הגעתון לים התיכון.
לטענת הרשות, העירייה בנתה מעברי חצייה להולכי רגל ופיתוחי שטח נופיים שנכנסו לתחום רצועת הנחל והקטינו את חתך זרימת המים, ללא התייעצות וללא אישור.
לדברי הרשות, נעשו על ידה מאמצים כבירים על מנת לנסות לפתור את הבעיה שהעירייה יצרה, אך העירייה סיכלה את מאמצים אלה עד ההצפה.
התעלמות מוחלטת מהתושבים
"דומה כי הנתבעות בהתנהלותן הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהן, הפרה בוטה, תוך התעלמות מוחלטת ממצוקתם של תושבי העיר ותוך אחיזתן בשיקולים חסרי עניין, ובפרט, שיקולי יוקרה וחששות - שלא הובאה כל ראיה לביסוסם - לגורל הכספים שגויסו לטובת הפרויקט והשימוש שייעשה בהם", כתבה השופטת נסרין עדוי, וקבעה כי שתי הנתבעות נושאות באחריות.
השופטת שטחה את התפתחות העניינים והיחסים בין העירייה לרשות הניקוז במהלך השנים בנוגע לטיפול בבעיה: התכניות, חילופי המכתבים, קשיי התקציב, הוויכוחים בין אנשי המקצוע, הישיבות והמאבקים על ביצוע העבודות, שהסתיימו במחדל אחד גדול.
יותר מכל, ציינה השופטת, הדבר מעיד כי "בין שתי הרשויות ניטשה תחרות בלתי עניינית על מעמד 'בעל הבית', שסימאה את עיניהן מהנזקים הצפויים לתושבי העיר עקב ההצפות הצפויות מידי שנה".
השופטת המשיכה ופירטה את הכשלים של כל אחת מהרשויות וקבעה כי שתיהן לא נקטו באמצעים הסבירים למניעת ההצפה ולמרות הפתרונות האפשריים, שתי הרשויות לא ידעו להתגמש ולהתפשר על דרכי הביצוע.
בסיכומו של דבר, נקבע שהתובעים יפוצו על ידי שתי הרשויות שווה בשווה. השופטת דנה כל מקרה לגופו, כשבסך הכל נקבעו פיצויים בסך של למעלה מ-700,000 שקל.
* עו"ד מוטי כהן עוסק בדיני נזיקין.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.