"אירוע חריג": מחלק עיתונים נבהל מכלב נובח וקיבל התקף לב

במהלך עבודתו האיש נתקל בכלב מאיים ולקה בליבו. ביטוח לאומי סירב להכיר בו אך בית הדין לעבודה קבע שמדובר באירוע חריג המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר הסיבתי

השופטת אסנת רובוביץ-ברכש קיבלה לאחרונה החלטה לטובת מחלק עיתונים שתבע את ביטוח לאומי. ביולי 2015 הגיע האיש במסגרת עבודתו לבניין בתל אביב ונתקל בכלב גדול משוחרר. בהמשך אותו יום הוא אושפז ואובחן כסובל מאירוע לב. השופטת קבעה שמדובר ב״אירוע חריג״ בעבודה ויש למנות מומחה רפואי שיבחן את שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין התקף הלב.

התובע, כבן 70, סיפר שעבד כמחלק עיתונים במשך 15 שנה. בתקופה הרלוונטית עבד בחברת הפצה בקו חלוקה בשעות הבוקר המוקדמות.

לדבריו, במאי 2015, בסביבות השעה 4:00 לפנות בוקר, הגיע לחלק עיתונים בבניין. כשעלה לקומה השלישית נפתחה הדלת ויצא ממנה כלב לבן תוך כדי נביחות עוצמתיות. מעוצמת הבהלה הוא התכווץ בפינה. בעל הכלב יצא, נתן לכלב טפיחה והכלב החל לרדת במדרגות לכיוונו ואף פגע בידו ורגלו. לדבריו, הבעלים של הכלב התעלם מבקשתו להחזיק בחיה והביט בו בלגלוג.

חודשיים לאחר מכן הגיע שוב לאותו בניין. הפעם הכלב ירד לבד לכיוונו במדרגות ״תוך כדי נביחות נוראיות״, ללא בעליו. מרוב בהלה הוא החל להרגיש לחץ מאוד חזק בחזה. רק לאחר כמה דקות התאושש ויצא מהבניין בפחד. הוא המשיך לעבוד שעתיים נוספות ואז פנה למעסיקו כדי שיזמין לו אמבולנס. בבית החולים אובחן אוטם שריר הלב.

ביטוח לאומי טען שהתובע לא הוכיח כי היה אירוע חריג שגרם לפגיעה בלב ואין הצדקה למנות מומחה רפואי. לדבריו, לא הובאו ראיות אובייקטיביות חיצוניות לכך שהאירוע התרחש או שהתובע חווה דחק או מצוקה יוצאי דופן באותו יום במסגרת עבודתו.

המוסד טען כי הראיה לכך שאין קשר בין התקף הלב לעבודתו של התובע היא שגם לגרסתו הוא המשיך לעבוד כשעתיים לאחר האירוע המבהיל.

פחד סובייקטיבי

השופטת אסנת רובוביץ-ברכש מבית הדין לעבודה בתל אביב הבהירה כי על פי הפסיקה על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה על התובע להוכיח שהתרחש אירוע חריג בעבודה בסמוך לפני התפרצות ההתקף.

היא קבעה שהעדויות והראיות מוליכים למסקנה שהתובע הוכיח את קיומו של האירוע החריג.

בין היתר ציינה השופטת שגרסאות התובע היו עקביות ומהימנות. היא קיבלה את הסברי הנפגע כי המשיך לעבוד לאחר האירוע אף שלא חש בטוב שכן שייך את הכאבים לאולקוס ממנו הוא סובל.

כמו כן לדבריה, אין לזקוף לחובת התובע את העובדה שלא הביא עדים נוספים לאירוע שכן הוא הצהיר שהוא עובד לבד, שלא היו עדים לאירוע והוא אינו מכיר את שמו של בעל הכלב, שלא היה מנוי לעיתון.

היא ציינה כי התובע הסביר שבמסגרת עבודתו נתקל בנביחות רבות של כלבים אך תמיד זה בעב מעבר לדלת. מקרה זה היה חריג בכך שהכלב היה משוחרר ונבח בצורה עוצמתית במיוחד.

גם המסמכים הרפואיים תומכים בגרסת התובע שכן עולה מהם כי דיווח שהכאבים בחזה החלו כשחילק עיתונים באותו בוקר. 

בנסיבות אלה היא קבעה שאכן התרחש אירוע שבאופן סובייקטיבי לתובע, היה חריג. לפיכך יש הצדקה למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין התקף הלב.

לא ניתן צו להוצאות.

• ב״כ התובע: עו"ד  זילבר
• ב״כ הנתבע: עו"ד ברדוגו

עו"ד שגיב לוי עוסק/ת ב- דיני ביטוח וזכויות בעלי חיים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.