האישה קיבלה את המשק מאביה, ולאחר מותו הסכימה לתת לאחיה להמשיך ולגור בו בתנאי שיתנהג בדרך ארץ. טענתה שהאח הפר את ההסכם התקבלה
הראתה לו את הדרך החוצה: בפסק דין שפורסם לאחרונה קיבל בית המשפט למשפחה בקריית גת תביעת אישה לפינוי אחיה מהמשק שלה. השופט בן שלו קיבל את טענת התובעת כי במספר הזדמנויות הפר אחיה את ההסכם שכרתה עמו לאחר מות אביהם, לפיו המשך מגוריו במשק מותנה בהתנהלותו כמחזיק סביר ובדרך ארץ, ולכן הוא בטל.
תחילת הפרשה בינואר 2015 אז העביר אבי הצדדים את המשק שלו לבתו, התובעת, במתנה. העברת המשק הושלמה כעבור כשנה, בדצמבר אותה שנה, עם אישורה על ידי רשות מקרקעי ישראל. במרץ 2017 הלך האב לעולמו.
על רקע העובדה שמאז שנת 2011 התגוררו הנתבע ומשפחתו באחד הבתים שבמשק, כרתו הוא ואחותו הסכם בנובמבר 2018 אשר נועד להבטיח את המשך מגוריהם בו. ההסכם הטיל על הנתבע מספר התחייבויות, וביניהן להתנהל כמחזיק סביר, להכיר באחותו כבעלת המשק, לא להפריע לשימושים של אחרים במשק ובאופן כללי – להתנהל בדרך ארץ.
אלא שלטענת התובעת, עד מהרה הפר אחיה את התחייבויותיו השונות. לטענתה הוא החל בין היתר לנקוט באלימות, לקלל אותה ואת משפחתה, להטריד אותה ללא הרף, להשליך כלים ובקבוקים על הבית שלה, להשתמש ללא בקרה במים שהיא משלמת עליהם, וכן לזרוק אשפה וגרוטאות לחצר ללא הסכמתה. לטענת התובעת, בשל פעולות אלה יש להורות על ביטול ההסכם ועל פינוי אחיה מהמשק.
מנגד טען האח שההסכם תקף ויש לראות בו כדייר קבע ולא ארעי בלבד. מכאן שיש לדחות את התביעה ולאפשר לו להמשיך לגור עם משפחתו במשק.
הקים גדר, סגר מרפסת
בראשית דבריו ציין השופט שלו כי לעמדת רמ"י, אשר הייתה צד להליך, עצם הקניית זכות השימוש במשק לנתבע מהווה פיצול אסור של הנחלה למעשה, גם אם לא להלכה. כלומר, שגם לעמדתה כבעלת הקרקע האמיתית מדובר בהסכם בעייתי שתוקפו מעורער.
ואולם לדברי השופט, במנותק מעמדת רמ"י עולה שאכן, כדברי התובעת, אחיה הפר במספר הזדמנויות את ההסכם ומכאן שבמארג היחסים ביניהם, יש לקבוע שהוא בטל.
כך, ציין השופט, שבניגוד להסכם הנתבע פעל להקים גדר החוצצת בין ביתו לבית אחותו, וכן סגר את המרפסת שלו, ללא רשות אחותו. "די בשני אלה, הקמת הגדר וסגירת המרפסת, כדי להוביל למסקנה כי הנתבע אמנם הפר את ההסכם ולא תיקן ההפרות חרף דרישת התובעת, באופן המזכה את התובעת לתרופות בגין ההפרה", כתב השופט.
אלא שהנתבע לא הסתפק בהפרות אלה. על פי הטענה הנתבע מבצע פעולות שונות במשק, נוהג בו כבעליו ואף מסלק אורחים ובני משפחה של אחותו. עוד נטען, שהוא השתלט על מחסן במשק, הזניח את החצר עד שהפכה לשדה קוצים, בנה בו שובך יונים מזהם וכן שתל עצי זית ללא הסכמת אחותו.
ואם לא די בכך, כתב השופט, ממסכת הראיות עולה לכאורה שהנתבע עשה שימוש בלשון מאיימת וכינויי גנאי כנגד התובעת ובעלה.
בנסיבות אלה קבע השופט שההסכם בטל נוכח הפרותיו החוזרות ונשנות על ידי הנתבע, ומשכך עליו להתפנות מהמשק כדרישת אחותו, תוך 150 יום ממועד פסק הדין. האח חויב בהוצאות של 15,000 שקלים.
- ב"כ התובעת: עו"ד דניאל שרז
- ב"כ הנתבע: עו"ד עמרי אלירז
עו"ד צביקה גלזר עוסק בנחלות ומשקים במושבים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.