גולשי אינטרנט שרכשו מנוי שנתי או חודשי לאתר כלשהו לא תמיד מודעים לכך שמפעילי האתר אינם רשאים להמשיך את המנוי לאחר תום התקופה מבלי לקבל את אישורו של הגולש. המלצה לכל הגולשים ששילמו על מנוי נוסף: השתמשו בכלי התובענה הייצוגית.
רכישת שירותים ומוצרים באינטרנט היא פעילות נפוצה בימינו. לא אחת, השירות ניתן למנוי למשך זמן מוגבל: מנוי יומי, חודשי, שנתי וכו'. סוג עסקה כזה נפוץ באתרי היכרויות, אתרי משחקי אונליין, מנויים וירטואליים לאתרי תוכן, לימודים ועוד.
צרכנים תמימים
הלקוח התמים סבור לא אחת שרכש מנוי לתקופה קצובה - מתוחמת ומוגדרת בזמן, שבגינה יחויב בתעריף שנמסר לו בהתקשרות הראשונה באתר. אולם לא פעם, מפעילת האתר - שקיבלה לידיה את פרטי כרטיס האשראי של המנוי - נוהגת לחדש את המנוי לתקופות נוספות, תוך חיוב כרטיס האשראי שנמסר לה בתמימות לתקופה מוגדרת וקצובה. התנהלות זו נוגדת את הוראות חוק הגנת הצרכן.
חייבו אתכם ביתר במסגרת רכישה אינטרנטית?
התייעצו עם עורך דין דיני צרכנות
מפעילת אתר אינטרנט שמאריכה עסקה שהוגדרה לתקופה קצובה, מטעה ביודעין את לקוחותיה. סעיף 13א' לחוק הגנת הצרכן, שנכנס לתוקפו בשנת 2009, אוסר על עוסק לחדש חוזה צרכני בתום תקופת החוזה ללא אישורו של הצרכן וללא מתן הודעה מתאימה.
הבעיה היא שבפועל, הוראה זו בקושי נאכפת על ידי הרשויות המוסמכות. כמו כן, למרבה הצער, רובם המכריע של הלקוחות כלל אינם מודעים לכך שאסור לעוסק לחדש אוטומטית עסקה צרכנית ללא הסכמתם ואישורם. הם גם לרוב לא עוקבים אחרי העוסק ולא בודקים מתי החוזה עמו פקע והסתיים.
כדי להקל על הצרכן, הוטלה על העוסק החובה להודיע לצרכן לפני חידוש העסקה. לפי החוק, מפעילת האתר חייבת למסור הודעה מוקדמת ללקוח, על אחת כמה וכמה כאשר שלחה את ידה לכיסו.
עסקה לתקופה קצובה?!
למרות ההגנה שמעניק חוק הגנת הצרכן לגולשים, חידוש אוטומטי של מנויים לתקופה קצובה באתרי האינטרנט השונים הפך למכת מדינה של ממש. שיטוט מהיר ברשת האינטרנט מעלה כי ניתן למצוא עשרות תלונות של מנויים, אם באתרי היכרויות ואם באתרי משחקים וירטואליים, המתלוננים על כך שהאתרים מחדשים את המנוי הקצוב שלהם באופן חד צדדי ואוטומטי, ללא ידיעתם או הסכמתם.
הרוב המכריע של הצרכנים אינו מכיר את המונח "עסקה לתקופה קצובה" ואינו מודע לזכויותיו הצרכניות. רובנו המכריע לא מודע לכך שאתר אינטרנט לא רשאי להאריך את המנוי באופן אוטומטי.
תובענה ייצוגית: הדרך היעילה וההוגנת
לכל היותר, אם מתעורר בלבו של הגולש חשד ש"משהו לא בסדר" בכך שחידשו את המנוי שלו לאתר ללא ידיעתו, הוא פונה למפעילי אתר האינטרנט. אז הוא מקבל תשובה שהדבר מותר, כיוון שכך נכתב בתקנון של האתר ולכן הוא אינו זכאי לדרוש את כספו בחזרה. כמובן שהוראה כזו בתקנון אינה חוקית, אולם גולש שלא מודע לזכויותיו, מקבל את התשובה ומוותר על זכותו להשבת הכספים שנגבו ממנו שלא כדין.
לעיתים, הגולשים מוכנים לוותר גם מפני שבדרך כלל מדובר בסכומים שאינם גבוהים והעלות שבניהול מערכה משפטית מול העוסק עולה על התועלת שתצמח להם בהשבת הכספים.
במקרים כאלה, מומלץ להשתמש בכלי התובענה הייצוגית: זוהי הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה. כך, במקום שאלפי לקוחות יגישו "תביעות קטנות" על סכומים נמוכים (מה שסביר להניח שלא יעשו) או שיסיימו את מאבקם בקבלת תשובה שלילית ממפעילת האתר – אפשר להגיש תובענה ייצוגית אחת שתכלול את כל הצרכנים שסבלו מהפרת ההגנה שמעניק להם חוק הגנת הצרכן.
* עוה"ד צביאל מוסקוביץ ואליעזר שוורץ ממשרד שוורץ מוסקוביץ' ושות' עוסקים בתחום התובענות היצוגיות ומשפט מסחרי
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.