אמנם מדינת ישראל מרובה בימי שמש, אך יש גם סערות: הצפות בדירות, נזקים כתוצאה מנפילות של עצים, נזקים לרכבים, חפצים שמתעופפים ברוח ופוגעים ברכוש ואף בעוברי אורח. מי אחראי לפצות את האזרח על הנזקים הללו? עו"ד רועי שעיה סופג פגיעות ומברר מי האחראים.
נזקים בגין הצפות ורוחות סערה
כידוע, מכסות פוליסות הביטוח של דירות מגורים נזקי סערה, לרבות נזקי גשם, שלג, ברד, שיטפון ונזקי ברק. זאת, בנבדל מנזקים כתוצאה מחדירת מי גשם מבעד לתקרה או הקירות, אשר אינם מכוסים בפוליסה.
ישנם מקרים, בהם חברות ביטוח נאלצו לפצות מבוטחים שרוחות עזות חדרו לביתם ושברו זגוגיות, חפצים וציוד. הכל בהתאם לכיסוי בפוליסת הביטוח.
יש לשים לב, כי פוליסות ביטוח של בתי עסק אינן כוללות, בבסיסן, פיצוי בגין נזקי סערה. ניתן להוסיף נזקים אלה, תוך הרחבת הפוליסה, בתמורה לתשלום פרמיה מוגדלת.
יש להניח, כי תתעורר מחלוקת עם חברת הביטוח מהי ההגדרה ל"סערה" או "שיטפון", כאשר חברת הביטוח תנסה להוכיח, כי אין להגדיר את האירוע ככזה, ובדרך זו תנסה לחמוק מתשלום פיצוי.
יש לשים לב, שבעלי ומחזיקי מקרקעין מחויבים לבצע תחזוקה תקינה - פתיחת תאי ניקוז בחצרות ומרזבים וביצוע פעולות להקטנת נזקים צפויים.
ברם, חברות הביטוח אינן הכתובת היחידה. רשויות מקומיות מחויבות לנקוט באמצעים סבירים על מנת לדאוג לשלומם וביטחונם של המצויים בשטחים ציבוריים, אשר בשליטתן והחזקתן. זאת, לרבות איתור מפגעים ותחזוקה שוטפת.
הרשויות המקומיות אחראיות על מערכות תיעול וניקוז בתחומיהן ומחויבות לפעול על מנת שמערכות אלה יפעלו באופן תקין. בתי המשפט דחו, פעם אחר פעם, את ניסיונן של הרשויות המקומיות לטעון, כאילו הצפות שאירעו בתחומיהן הינן בבחינת "כח עליון".
בתי המשפט חזרו ופסקו, כי הרשות המקומית חייבת להיות ערוכה למצבי מזג אוויר חריג, מה גם שמקרי ההצפות נשנים מדי חורף, ואינם בבחינת הפתעה בלתי צפויה. לכן, על הרשות המקומית מוטלת החובה להיערך בזמן ובהתאם.
הרשות המקומית מחויבת גם לשמור על הדרכים והמערכות שבבעלותה, לתחזק אותן ולדאוג לתקינותן. היא לא תוכל להסתתר בטענת "כוח עליון", אם יוכח, כי תחזוקה שוטפת עשויה הייתה למנוע את ההצפות והנזקים.
מעבר לכך, ניתן לבדוק הטלת אחריות על גורמים נוספים. כך לדוגמא, במקרה שהגיע לפתחו של בית המשפט, נטען כי תיקונים שביצעה מע"צ בכבישים הותירו בורות ומשקעים. כאשר ירד גשם, הבורות הוצפו ונוצרו שקיעות בכביש שהתמלאו במים, ונהגים שנסעו על הכבישים לא ראו אותם בשל החושך והסערה. במקרה זה, בית המשפט הטיל על מע"צ אחריות בגין היעדר שילוט מספיק.
לעיתים ניתן להטיל אחריות על גוף שלא רבים מכירים - רשות הניקוז. בישראל פועלות כמה עשרות רשויות ניקוז בפריסה ארצית כמעט מלאה. רשויות אלו פועלות מכוח חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות. במספר פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות, קבע ביהמ"ש שמוטלת על רשויות הניקוז אחריות גבוהה לבצע פעולות לניקוז יעיל של אזורים שנמצאים תחת אחריותן, ולמנוע הצפות באזורים אלו. לכן, כאשר נגרמים נזקים כתוצאה מהצפה אפשר שתקום תביעה כנגד רשויות ניקוז בגין התרשלותן במניעת ההצפה.
נזקים מעצים שקרסו
לא פעם קורה, שעצים קורסים בשעת סערה וגורמים נזקים לגוף ולרכוש. במקרים כאלה, ראשית, יש לבדוק מי אחראי על העץ שקרס - האם הרשות המקומית או שמא אדם פרטי שהעץ מצוי בחצרו.
אם העצים מצויים באחריותה של הרשות המקומית, יש להוכיח, כי זו הפרה את חובתה לתחזק את העצים, לגזום אותם ולוודא שישרדו בתנאי סערה.
על הרשות המקומית להוכיח, שפעלה כראוי בתחזוקה של העצים, איתור עצים מועדים לקריסה וטיפול נכון בהם. ככלל, הנחת המוצא היא, שהייתה רשלנות של הרשות המקומית, שהרי אין דרכו של עץ ליפול בעצמו.
במידה שמוכח, כי הרשות המקומית הפרה את חובתה - ניתן לחייבה בתשלום פיצויים בגין הנזק שנגרם. לצורך כך נדרש התובע להוכיח את נזקיו (נזקי גוף, נזקי רכוש, חוות דעת שמאי, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעות, אובדן ימי עבודה וכיו"ב).
גם כאן, לא יועיל לרשות המקומית הניסיון להסתתר מאחורי טענת "כוח עליון" אם התובע יצליח להוכיח, שתחזוקה שוטפת עשויה הייתה למנוע את קריסת העצים והנזקים בעקבות כך.
כמובן, לא כל עץ שקורס יגרור אחריו הטלת אחריות על הרשות המקומית - אם זו תוכיח כי פעלה כנדרש.
אם העץ שקרס היה בחצר פרטית, יש לבדוק את אחריות בעליו, כמו גם אחריות ועד הבית ו/או חברת האחזקה (ככל שמדובר בבית משותף), והאם רשלנותם היא שגרמה לקריסת העץ.
כמובן, כאשר מדובר בפגיעה רכב, אפשר לנסות ולתבוע גם את חברת הביטוח של הרכב, בתנאי שיש לכך כיסוי הולם בפוליסה.
נזקים מחפצים שעפו ברוח
חפצים שעפים ברוח עלולים לגרום נזקים רציניים ביותר. כך למשל, במקרה בו סערה גרמה לנפילת פרגולות, סוככים, מבנים קלים, רמזורים, דלתות ועוד.
לנפגע זכות להגיש תביעה נגד מי שהיה אחראי על החפצים האמורים, בטענה, כי לא הותקנו כראוי או לא תוחזקו כראוי.
למשל, במקרה בו חפץ חד שעף ברוח, פגע בהולך רגל - יש לבדוק את אחריות בעל החפץ, אחריות יצרן החפץ (במידה שהנזק נגרם מפגם בייצור) או אחריות מתקין החפץ (במידה שהנזק נגרם בשל התקנה לא נכונה).
בעלי ומחזיקי מקרקעין מחויבים לבצע פעולות למניעת נזקים מעין אלה, דוגמת חיזוק אנטנות, דודי שמש, פינוי חפצים שאינם מוחזקים היטב (כמו עציצים, אדניות וכיו"ב).
חשוב לדעת: אדם שהניח עציץ (או כל חפץ אחר) במרפסת ביתו, ואותו חפץ התעופף בשל רוחות עזות וגרם לנזק - יישא אותו אדם באחריות למחדליו.
מזיק נוסף יכול להיות קבלן הבונה באתר בניה. אם אותו קבלן מניח חפצים כבדים, העלולים לעוף ברוחות עזות, במקום פתוח, הוא עלול להימצא אחראי לנזקים, ככל שנגרמו כאלה.
נזקים מהפסקת חשמל
ככלל, הפסקות חשמל אינן מכוסות בפוליסות הביטוח של תכולת הדירה. אולם, ישנם מקרים, בהם תישא חברת חשמל באחריות לנזקים, לרבות נזקים שנגרמו למכשירי חשמל כתוצאה מהפסקות חשמל.
לצורך כך, על תובע להוכיח, שחברת החשמל לא פעלה כראוי כדי למנוע את הנזק אותו יכולה הייתה למנוע. ניתן לטעון, כי על חברת חשמל להיערך כראוי לאור הביקוש הצפוי לחשמל, ולמנוע קצרים והפסקות חשמל שנוצרו עקב ביקושי יתר.
יש לציין, כי בתי המשפט אינם נוהגים להטיל אחריות ישירה על חשמל, אלא במקרים שבהם הוכח כי החברה התרשלה, בכך שלא נערכה כראוי לתנאי מזג האוויר או לא ביצעה תחזוקה מתאימה וראויה.
ואם עובד נפגע בזמן העבודה
גם במקרה זה, מלבד הפיצוי לו יהיה זכאי הנפגע מצד ג' או ביטוח כלשהו (אם תוכח אחריות), הוא יהיה זכאי לתבוע את המוסד לביטוח הלאומי ולהיות מוכר כנפגע עבודה על כל הזכויות המשתמעות מכך. בהקשר זה כדאי לציין, כי נפגע עבודה מוכר גם אם אירוע התאונה התרחש בדרך לעבודה או בחזרה ממנה.
הטבע גרם לכם נזק? גיזרו ושימרו:
1. צלמו ותעדו את הנזקים: ברגע שגיליתם את הנזק, דאגו לתעד אותו ככל שניתן, באמצעות צילום הנזק מכל זווית אפשרית. אם לדוגמא נפל עץ על הרכב, צלמו את העץ ואת הרכב. אם חפץ פגע בשמשה כתוצאה מהרוח, צלמו את החפץ, צלמו את השמשה.
2. הודיעו לחברת הביטוח או לסוכן הביטוח מיד: היו ספציפיים ומפורטים. שיחת הטלפון זו ההודעה הראשונה שלכם לפני החתימה על הצהרה בכתב, לכן דאגו לתעד בדיוק רב את שם הנציג שדיברתם איתו, את המועד בו נערכה השיחה ואת תוכנה. חשוב להקפיד לתמלל בכתב את כל ההתנהלות מול חברת הביטוח.
3. יש לפעול מידית להקטנת וצמצום הנזקים כדי להציל את הרכוש: עקרון הקטנת הנזק מהווה עיקרון כללי בדיני הנזיקין - על הניזוק מוטלת החובה להקטין את נזקו. יש לפעול באופן מידי להציל רכוש ולצמצם את הנזק.
4. הזמנת שמאי: ניתן להמציא לחברת הביטוח חוות דעת שמאי מטעמכם, במידה שחוות דעת השמאי מטעם חברת הביטוח אינה משקפת, כפי שאתם רואים זאת, את הנזק שנגרם.
5. לא לזרוק דבר עד שיגיע השמאי: יש להימנע מהשלכת חפצים שניזוקו גם אם אינם ברי תיקון. מה שנזרק ולא תועד - בדרך כלל לא יוכר כבר פיצוי על ידי חברת הביטוח. רק אחרי תיעוד ובדיקת השמאי ואישורו לכך - ניתן להשליך את החפצים.
6. לשמור חשבוניות / קבלות בגין תיקונים.
7. בדקו את תנאי הפוליסה שלכם: לאחר שיחת הטלפון, דאגו לבדוק את תנאי הפוליסה בהעתקים שניתנו לכם בעת החתימה. כך תדעו טוב יותר מה לצפות מחברת הביטוח, על מה כדאי להתעקש ומה הסיכוי שלכם לקבל את מה שביקשתם.
8. במידת הצורך ישנה חשיבות רבה לפנות לייעוץ משפטי מקצועי: גם אם אתם חושבים שהכל ברור, ידוע, ושצילמתם את התמונה היפה ביותר של העץ תקוע בתוך חלון המכונית - חשוב לזכור כי חברת הביטוח נעזרת באנשי מקצוע ועורכי דין מנוסים היטב, וכי אינה ששה לשלם פיצויים גם אם אתם זכאים להם.
תמיד עדיף שיעמוד לצדכם איש מקצוע מומחה, כמו עורך דין העוסק בתחום הביטוח, אשר יסייע לכם למצות את מירב זכויותיכם בזמן הקצר ביותר.
לבסוף, חשוב לזכור: תביעת פיצויים בגין רכוש דורשת התייעצות עם שמאי ועם עורך דין העוסק בתחום הספציפי, על מנת שתוכלו לזכות בפיצוי המקסימאלי בהתאם למקרה.
ברגע שעורך דין מעורב בתיק, כל התכתובת, הדיונים וההתנהלות מול חברות הביטוח, הרשויות והגורמים הרלוונטיים - יעבור לטיפולו המקצועי. זכרו: הצעת חברת הביטוח לסיום התביעה היא באופן אוטומטי גבוהה יותר, כאשר הנפגע פונה לחברת הביטוח באמצעות עורך דין.
* הכותב הוא עו"ד ומייסד משרד עו"ד רועי שעיה ושות' העוסק, בין היתר, בדיני ביטוח ונזיקין.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.